# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/69/1/

כי כל זה ענין פסח, כי משה רבנו הוא המנהיג הרחמן, שהוא פתח לנו אור הדעת, לידע ולהודיע כי ה' הוא האלקים וכו', עין שם. וכל זה היה בשעת יציאת מצרים בפסח, שאז התחיל לפתח לנו אור הדעת - להודיענו ידיעת אמתתו יתברך על־ידי כל האותות והמופתים הנוראים שעשה עמנו אז. והארה זאת נמשכת לדורות בכל שנה ושנה, כי בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים (פסחים קטז.). כי בכל דור ודור ובכל שנה ושנה צריכין להמשיך מחדש ידיעה הקדושה האמתית הזאת - לידע בכל עת בידיעה חדשה כי ה' הוא האלקים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י דברים יא, יג) לענין קריאת שמע - 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים', מכל שכן בשלש רגלים, שבהם התחדשות הדעת והמחין, בפרט בפסח, שהוא ראש לרגלים, תחלת ההתגלות.

ועקר הדעת הוא בחינת הארת בן ותלמיד, דהינו להודיע לדרי מטה בחינת שוכני עפר המנחים במקום שמנחים בדיוטא התחתונה מאד מאד - להודיעם כי ה' עמם ואצלם וקרוב להם תמיד, כי מלא כל הארץ כבודו וכו' (ישעיה ו, ג). ולהפך לדרי מעלה - להודיע בחינת 'איה', בחינת מה חמית וכו', וצריכין לכלל העולמות וכו', ועל־ידי־זה זוכין להארת הרצון בשעת האכילה וכו', בחינת כעת וכו' מה פעל אל" (במדבר כג, כג): "מה רב טובך אשר צפנת" וכו' (תהלים לא, כ). וזה בחינת (תענית ה:): 'אין מסיחין בסעדה', בחינת (אבות א, א): 'ועשו סיג לתורה', בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' וכו' (שם ג, יג), עין שם.