# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/69/10/

וזהו שאומר החכם: מה העדת, וקורא התורה בשם 'עדות' הראוי לה, שנקראת ברב התורה בשם עדות, כמו שכתוב (שמות כה, טז): "ונתת אל הארן את העדת". וכן בכל מקום קורא אותו 'ארון העדות', כי בודאי התורה הקדושה היא עדות גדולה על אלקותו יתברך, כי מי שמשים עינו ולבו היטב על כל דברי התורה־שבכתב ובעל פה, בכל ספרי תנ"ך וש"ס ומדרשים וספרי הזהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל וספרי הצדיקים אמתיים שבדורנו, כלם יעידון ויגידון כי ה' אחד ושמו אחד, כי בודאי לא ימצא רשע טפש, שיוכל לומר שאפשר לבדות מלב, חס ושלום, תורה כזאת שנתגלה לנו מאתו יתברך מיום מתן תורה על־ידי משה רבנו עד היום הזה, ומי פעל ועשה כזאת? מבטן מי יצאו כל הדברים והנפלאות והחדושים האלה? אם לא כי יד ה' עשתה זאת! מפיו יקרא כל דברי התורה הזאת למשה עבדו נאמן ביתו והוא מסרה ליהושע וכו', וכן כל החדושים הנפלאים והנוראים שגלו גדולי הצדיקים בני עליה - כלם יעידון ויגידון ומגלין אלקותו יתברך לכל החפץ באמת, כי כל מודה על האמת יבין ויראה בעיני שכלו שאי אפשר לשכל אנושי לגלות חדושים כאלה בשום אפן, כי אם מאת ה' צבאות יצאו, והוא יתברך בחסדו הופיע עליהם והודיעם כל הנפלאות והנוראות האלה. נמצא, שהתורה הוא עדות על אלקותו יתברך, על־כן נקראת התורה "עדות". וזה בחינת (איוב כח, יב): "והחכמה מאין תמצא" וכו' עד (שם פסוק כג): "אלקים הבין דרכה" וכו' (ועין במקום אחר עוד מזה בהלכות עדות הלכה ד').