# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/69/24/

וזה בחינת עשרת הדברות שנתנו בשבועות. כי עשרת הדברות הם בחינת כל התקונים המבארים בתורה הנ"ל - אנכי ה' אלקיך וכו' (שמות כ, ב) - זה עקר הדעת הנ"ל - להודיע כי ה' הוא האלקים. וזהו בחינת מאמר ראשון אנכי ה' אלקיך - שעל־ידי־זה האיר בהם להודיעם כי ה' הוא האלקים, אין עוד מלבדו. לא יהיה לך אלהים אחרים וכו' - זה בחינת האזהרה לגרש ולסלק הרוח שטות של היצר הרע, שמשם כל העוונות, רחמנא־לצלן, שזה עקר הרחמנות - להוציא את ישראל מעוונות שבאין על־ידי הרוח שטות, וזהו בחינת לא יהיה לך אלהים אחרים וכו', כי היצר הרע נקרא 'אל־אחר־כפירות' [כמבאר במקום אחר (סימן י)], כי הוא עקר הרוח שטות, כי נקרא (קהלת ד, יג): "מלך זקן וכסיל" (קהלת רבה ד, טו), והוא בחינת אלהים אחרים, עבודה־זרה, שהם תכלית הכסילות והרוח שטות, כידוע לכל בן דעת גדל השטות וכסילות של עבודה־זרה, וכמבאר בפסוקים רבים גדל השטות של כסילות ושטות דעתם, כמו שכתוב (ירמיה י, ח): "ובאחת יבערו ויכסלו" וכו'. וכמו שכתוב (ישעיה מד, יט): "ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש" וכו', וכן בפסוקים רבים. ומשם, מבחינת העבודה־זרה, שהוא שרש היצר הרע, משם נמשך הרוח שטות של כל החוטאים, רחמנא־לצלן, כי כל החטאים הם בחינת עבודה־זרה, כמו שכתוב (דברים יא, טז): "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" וכו'. ועל־כן במאמר לא יהיה לך אלהים וכו', כלולים כל הלא תעשה, כמובא (זהר יתרו צא.), ש'אנכי' כולל כל המצוות עשה, ו'לא יהיה לך' כולל כל ה'לא תעשה'. כי 'אנכי' זה בחינת המשכת הדעת הנ"ל - שמשם כל המצוות עשה שבתורה, כי על־ידי כל מצוה ומצוה נמשך מח ודעת להכיר את הבורא יתברך שמו, ו'לא יהיה לך', כולל כל ה'לא תעשה' שבאים מרוח שטות, שהוא בחינת עבודה־זרה כנ"ל. נמצא, ש'אנכי' ו'לא יהיה לך' הם כלל כל התורה, שהיא עקר הרחמנות המבאר בתורה הנ"ל, שהוא להמשיך דעת, להודיע כי ה' הוא האלקים, לגרש על־ידי־זה הרוח שטות שהוא הפך הדעת, כדי להוציא את ישראל מעוונות, (כמבאר שם היטב, עין שם).