# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/69/33/

לא תחמד כנגד כבד, כי מצות כבד, שהוא סוף החמשה דברות ראשונות, הוא בחינת מה שמחיבין להשאיר הדעת בזה העולם כנ"ל כדי לכלל העולמות יחד, כמו שמבאר שם, כי עולם אחד אין לו שלמות. ועקר השלמות כשהנשמה למעלה למעלה תהיה מאירה גם למטה למטה על־ידי החליפות שנשאר ממנו בן ותלמיד, שזהו בחינת מצות כבד כנ"ל. ועל־ידי־זה, דהינו על־ידי כלליות העולמות, נמשך העשירות והפרנסה שמקבל המלכות מים החכמה, שעל־כן זוכין על־ידי־זה להארת הרצון המפלג בשעת האכילה, שהוא בחינת (תהלים קמה, טו): "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", בחינת (שם פסוק טז): ומשביע לכל חי רצון" וכו', (כמבאר שם היטב, עין שם). וזהו בחינת לא תחמד - שהוא סיום עשרת הדברות, כי אסור לחמד כל חפצי חברו ופרנסתו ועשירותו, כי השם־יתברך משביע לכל חי רצון על־ידי הארת בן ותלמיד, שהוא בחינת כלליות העולמות, שזהו בחינת מצות כבד. וכמו שמבאר שם על פסוק (תהלים קד, כו): "לויתן זה יצרת לשחק בו", שהפרנסה והעשירות נשחק ונתחלק לכל אחד ואחד כראוי לו מאתו יתברך. ועל־כן בודאי אסור לחמד ולהתאוות חפצי חברו שנתן לו מאתו יתברך, כפי הארת הרצון שצריך כל אחד ואחד לקבל מים החכמה, שנתגלה על־ידי כלליות העולמות, על־ידי הארת בן ותלמיד, שזהו בחינת מצות כבד כנ"ל, כי חמדה ותאוה לחפצי חברו ועשירותו, חס ושלום, הוא ההפך מהארת הרצון שמקבלים מים החכמה וכו' כנ"ל, מאחר שיש לו חמדה ורצון של אסור - שחומד ורוצה חפצי חברו שהוא כנגד רצון הבורא יתברך שנתן ברצונו העשירות הזאת לחברו דיקא, כפי התחלקות הפרנסה שנמשכת מים החכמה וכו' כנ"ל. ועל־כן הוא פוגם ברצון, והוא ההפך ממש מבחינת הארת הרצון שצריכין לקבל בשעת האכילה, כי צריך כל אחד להתגבר לזכות להארת הרצון שהוא גבה על הכל, דהינו שיזכה שלא יהיה לו שום רצון אחר כנגד השם־יתברך, רק יזכה לרצון חזק ונפלא להשם־יתברך עד שיגיע לבחינת בטול, עד שלא ידע כלל מה הוא וכו', (כמו שמבאר שם, עין שם). וכל זה זוכין על־ידי כלליות העולמות, על־ידי הארת בן ותלמיד, שזהו בחינת מצות כבד כנ"ל ועל־כן לא תחמד כנגד כבד.

שיך לענין שצריך לחלק האלפים למאות, כמובא בשיחות הר"ן (סימן צג), עין שם

עין שם הסוד הנפלא והנורא הזה. וזהו (שיר השירים ח, יב): האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו - כי כל זמן שהאור בבחינת אלפים אי אפשר לקבלו מחמת רבוי האור, רק כשעושין מאלפים מאות. וזה נעשה על־ידי תלמיד חכם שנוקם ונוטר כנחש וכו' (יומא כג.) כמו שמבאר שם. וזהו האלף לך שלמה - כל זמן שהאור בבחינת אלפים, הוא לך שלמה, שהוא השם־יתברך, כי אין אנו יכולין לקבלו כנ"ל, אך ומאתים לנטרים - בחינת תלמיד חכם שנוטר ונוקם, שהוא יכול לחלק האלפים למאות ואז יכולים לקבלו כנ"ל. וזהו ומאתים לנטרים - דיקא, בחינת תלמידי חכמים הנוטרים ונוקמים, שהם ממשיכין האור בבחינת מאתים, דהינו בבחינת מאות כנ"ל, כי הם מחלקים האלפים למאות, ואז יכולים לקבלו כנ"ל, עין בהלכות כתבה שם, מובא פסוק הנ"ל והקדמה הנ"ל, אבל שם מתפרש בסגנון אחר.