# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/69/8/

וזה עקר התשובה על שאלת 'מה נשתנה' וכו', הינו שאנו משיבין לו: 'עבדים היינו' וכו'. ומחמת זה אנו מחיבים לקים מצוותיו ככל אשר צונו על־ידי משה עבדו נאמן ביתו, אבל זה החכם שואל בדרך חכמה: מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם? הינו שהוא מודה שה' אלקינו צוה כל התורה והחקים וכו' וראוי לנו לקימם, רק שהוא שואל מה העדות וכו', שרוצה שיודיעו לו ויבינו לו טעמי כל דבר בפרטיות. וזהו, מה העדת והחקים והמשפטים - שרוצה להבין טעם כל חלקי התורה.

ועל זה מסים: ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן - הינו כמו הלכות פסח שהוא מצוה גדולה לעסק בזה לשוח ולספר תמיד ביציאת מצרים, כמו שכתוב (דברים טז, ג): "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". שזה בחינת 'פה סח' כנ"ל, כמו כן 'אין מפטירין אחר הפסח', 'אחר הפסח' דיקא, הינו מה שאסור לשוח ולדבר בו, שזהו בחינת 'אחר הפסח', שהוא אחר 'הפה סח', אחר השיחה והדבור, דהינו במה שצריכין לשתק, שם אסור לפתח פיו, [כמו שפרש רש"י על 'מפטירין' - כמו (משלי יז, יד) "פוטר מים" וכו'] - להבין סתריו וצפונותיו שאי אפשר לגלותם בזה העולם, שזה בחינת אפיקומן, שהוא בחינת 'צפון' - "מה רב טובך אשר צפנת" וכו', שצריך לשתק שם, ואסור לשאל ולומר 'אפיקומן' - שיוציאו ויגלו לו בחינת מן, שהוא בחינת מה שצפון ונעלם מאד, בחינת "כי לא ידעו מה הוא", כי שם אסור לשאל ולחקר כלל, כי 'במפלא ממך אל תדרש' וכו' (חגיגה יג.).