# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/624/64/5/

וזה בחינת עשרת־ימי־תשובה מראש־השנה עד יום־הכפורים, שהם גם־כן כנגד עשרה מדרגות של נבואה שממשיכין אז מראש־השנה עד יום כפור, שאז הוא קבלת התורה, כי הוא יום שנתנו בו לוחות שניות, שעל־ידי־זה זוכין לעשרה מיני נגינה הנ"ל. ואז ביום־הכפורים העננים כלים, שהם העוונות שנמשכו מזהמת הנחש, כי אז הוא מחילת עוונות, בחינת (ישעיה מד, כב): "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך" וכו'. ועל־כן אחר יום־הכפורים זוכין לסכות, שהם בחינת ענני כבוד הקדושים (סכה יא:), בחינת (שמות טז, י): "וכבוד ה' נראה בענן", כי נתהפך מעננים הנ"ל, שהם כל מיני חשך שהחשיכו את אור הקדשה ומנעו מלהתפלל בבחינת (איכה ג, מד): "סכותה בענן לך" וכו' - נתהפך ונעשה סכות, שהוא בחינת ענני כבוד, בחינת "וכבוד ה' נראה בענן", שאלו הענני כבוד שומרים אותנו, ומגנים עלינו שלא יתקלקל עוד הרוח־נבואה הנמשך מהכבוד, [כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל], שלא יוכל להתקלקל על־ידי הערב רב שהם מסטרא דעמלק. כי הסכות, שהם ענני כבוד - מגנים עלינו, כי הענני כבוד מכניעין הקלפות עמלק, כמו שאיתא בזהר הקדוש (אמור קג.) על פסוק (במדבר כא, א): "וישמע הכנעני מלך ערד" - שהוא עמלק, שאין שליטתו רק כשנסתלקין, חס ושלום, הענני כבוד. אבל בסכות אז מגנים עלינו הענני כבוד מקלפת עמלק, שהוא עקר זהמת הנחש בחינת ערב רב.

ואז זוכין לגמר המשכת הרוח־נבואה, שהוא גמר התורה שאנו עוסקין לגמר אז בסוף סכות. והעקר להמשיך בחינת קול הנ"ל, שהוא הנגון הנ"ל שמשם כל השמחות, ועל־כן אז הוא זמן שמחתנו. והכל כדי לזכות לקול המוכיח הנ"ל, שיכול על־ידי תוכחתו להפך עוונות לזכיות בבחינת (שיר השירים א, יב): "נרדי נתן ריחו" הנ"ל. ועל־כן עוסקין אז בסכות בספר 'אלה הדברים' - שגומרים בהושענא־רבא כי אלה הדברים הם בחינת תוכחה של משה שזכה לקול הנ"ל, על־כן הוא היה יכול להוכיח את ישראל. ועל־כן התחיל הספר בתוכחה, כמו שכתוב (דברים א): "אלה הדברים" - שהם דברי תוכחה, והזכיר כל עוונותיהם שהם במדבר, בערבה, כמו שפרש רש"י שם, וסים הספר בברכה, שהוא "וזאת הברכה", ששבח וברך את כל ישראל, כי הוא זכה לקול הנ"ל, שעל־ידי־זה התוכחה בבחינת חסד שנתהפך לטובה ולברכה. ובזה אנו עוסקין בסכות - בגמר התקון של ראש־השנה ויום כפור, שהוא גמר התקון של כל השלש רגלים שהתחילו בפסח, שהוא יציאת מצרים, שהיה ראוי שיגמר התקון בשבועות שהוא קבלת התורה. ועל־ידי שקלקלו הערב רב - התיגע משה עד שחזר והמשיך התקון בשלמות יותר בארבעים ימים האחרונים, והעקר בתשרי כנ"ל, והגמר בסכות וכנ"ל, ועקר התקון שצריכין להמשיך כל התקונים הנ"ל, עד שנזכה לקול המוכיח הראוי הנ"ל, שיוכל להוכיח את ישראל ולעורר ריח טוב על־ידי תוכחתו, וזה ממשיכין בסכות, שאז עוסקין בספר "אלה הדברים", וכנ"ל.