# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/61/3/

וזה הדבר נעשה בכל דור ודור ואצל כל אחד ואחד מישראל כשעושה תשובה באמת כראוי. כי זה בחינת תשובה - שמי שנוטה מדרך הטוב ובחר לעצמו חלק וגורל הרע חס ושלום, אזי אי אפשר לו שיתתקן וישוב לדרך הטוב - כי אם על־ידי תשובה שהוא בחינת שבת, בחינת עלמא דאתי, כמובא (ברכות נז:), דהינו שהוא מכרח להצטרף ולהבחן בדרך ההוא שהלך בו בבחינת תשובת המשקל, כמובא לעיל, דהינו שהוא מכרח לשוב ולילך ולהיות בכל אותן הדרכים הרעים שהיה בהם מקדם - לשבר תאותו ויטה מהם ויסור מהם, וצריך לילך דרך כל הדרכים ההם עד אשר ישוב למקומו אל אם הדרך - שרש שני הדרכים, ששם כלו טוב, ומשם והלאה מתפצלין ומתפרדין שני הדרכים, כנ"ל.

וזה בחינת (ירמיה לא, כ): הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכת - שזה קאי על תשובה, כמו שפרשו רבותינו ז"ל (איכה רבה א, נד), שצריך לשום לבו למסלה ודרך שהלך בה מקדם, לשוב ולחזר דרך [אותו דרך] להשם־יתברך לבחינת תשובה, כנ"ל. ועל־כן צריך להציב לו ציונים וסמנים לבל יכשל ויתעה בהם, חס ושלום, מאחר שכבר תעה בהם, כי הם דרכים תועים ונבוכים מאד, וצריך לשמר עצמו מאד ולעשות לעצמו סימנים וציונים לבל ילכד בהם, חס ושלום, עוד. וזהו שמי לך תמרורים - דהינו תמרירות הלב שסובל, בעת ששב והולך דרך הדרכים המרים מאד לשוב בדרך אותן הדרכים אל אם הדרך, כנ"ל. וצריך לסבל מרירות גדול וקשה מאד עד אשר יעבר כל אותן הדרכים המרים לשוב לדרכו לשלום. ואם הדרך הנ"ל - היא בחינת בינה, עלמא דאתי, שהיא בחינת תשובה כנ"ל. ועל שם זה נקראת תשובה - על־שם ששם שבים וחוזרים כל הדברים לשרשם, כי שם הוא כלו טוב, כנ"ל.

והכלל, שעקר בחינת התשובה - שצריך להשיב ולהחזיר ולהעלות גם הדרך השמאל אל שרשו כנ"ל, וזה נעשה על־ידי ששב והולך ועובר באותן הדרכים כנ"ל, כי על־ידי־זה מעלה החיות משם, דהינו ניצוצות הקדושים שנפלו לשם על־ידי עוונותיו - ומשיב אותן לשרשם, שהוא בחינת תשובה כנ"ל. ואזי כששבים כל הדרכים המקלקלים לשרשם לבחינת תשובה הנ"ל, אזי שם חוזרים ונעשים מכל העוונות והדרכים ההם תורה חדשה, בבחינת "חיל בלע ויקאנו" כנ"ל - שנעשה מזה "אשת חיל" - תורה חדשה כנ"ל. וכן כתב רבנו במקום אחר (סימן כב), שמעוונות ישראל שיזכו לעתיד לבחינת תשובה האמתית, אזי יהיה נעשה מהם תורה חדשה: