# הלכה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/63/

על־פי המאמר "תקעו בחדש שופר" המתחיל מאמונה (בלקוטי תנינא סימן ה), עין שם כל המאמר:

והכלל, כשמתקנין פגם האמונה אזי נעשין מזה גרים, והגרים מכניסין גאוה בישראל, ועל־ידי הגאוה נעשה פגם נאוף, חס ושלום, והמגנים שבדור מעלין פגם תאות נאוף ונעשה מזה בחינת מחין־תפלין, בחינת חותם דקדשה. ואזי הוא בחינת חלום על־ידי מלאך, שהוא בחינת אדם, ולא חלום על־ידי שד, חס ושלום, שהוא בחינת בהמה, אבל יש להמאכלים חלק בחלום. ולזה צריכין שמחה שהוא חזוק המלאך, ועקר חזוק המלאך הוא בניסן, ואז היה ראוי שיתבטל פגם טמאה זו, אבל יש שבא על־ידי קלקול המשפט, וקלקול המשפט נעשה על־ידי שמעלין טפת עשו וישמעאל, ואזי על־ידי קלקול כסאות למשפט נופלין אהבות מן המרכבה וכו', ולזה צריכין קשור המרכבה, בחינת "מרכבו ארגמן" וכו', עין שם כל המאמר היטב: