# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/63/1/

וְהִנֵּה הָמָן הָרָשָׁע, שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל פְּגַם טֻמְאָה זוֹ - רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן גָּלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, פּוּרִים, פֶּרֶק ה). וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה יב.): מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּלָיָה? מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, כִּי מַאֲכָלִים טְמֵאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁפָּגַם בּוֹ אָדָם־הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה פָּגַם בְּטִפֵּי הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלֵּל "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה". וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה - הֵפֶךְ "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְתַקֵּן כִּי אִם מַאֲכָלִים טְהוֹרִים שֶׁתִּקּוּנָם כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר שָׁם, אֲבָל מַאֲכָלִים טְמֵאִים שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה אֵין לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁנֶּהֱנֶה מֵהֶם - נִמְשָׁךְ עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן" הַנַּ"ל, שֶׁהֵם פְּגַם חֵטְא אָדָם־הָרִאשׁוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ"ל, שֶׁמְּמֻנֶּה עָלָיו הָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל פְּגַם זֶה נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ב, יז): "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת".

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עוֹד: מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם וְכוּ', וְהַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הִשְׁתַּחֲווּ לַעֲבוֹדָה־זָרָה - הַיְנוּ פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהִיא הַתְחָלַת הַפְּגָם. וְאַחַר־כָּךְ נִמְשָׁךְ מִזֶּה הַפְּגַם־אֱמוּנָה - פְּגַם טֻמְאָה הַנַּ"ל (כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם). וְגַם עַל אָדָם־הָרִאשׁוֹן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁפָּגַם בָּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין לח:) שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר, כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל - קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, פְּגַם אֱמוּנָה וּפְגַם טֻמְאָה הַנַּ"ל וּפְגַם הַמַּאֲכָלִים, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי אֲחִיזַת הָמָן הָיָה מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין קלט:): הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ג, יא): "הֲמִן הָעֵץ" וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, כִּי מִיתַת מֹשֶׁה זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁאָז הוּא זְמַן הִתְגַּבְּרוּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל: