# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/63/10/

כי מרדכי הוא "מר דרור" (חלין קלט:), 'דרור' - לשון 'חרות', בחינת יובל, שהיא שנת החמשים, בחינת חמשים שערי בינה. ובינה מקננא בכורסיא (פרי עץ חיים, קריאת שמע, פרק א), שהיא בחינת "כסאות למשפט" ועל־כן מרדכי זכה לתקן כסאות למשפט כנ"ל, כי אחיזת מרדכי היה במקום גבה מאד מאד, שהוא סוד התגלות חכמה סתימאה, שהוא נתגלה בעת השנה והדורמיטא דיקא, כי דיקא בעת השנה, הינו כשמסלקין כל החכמות, שהוא בחינת שנה - אז נתגלה הארת מרדכי, שהוא התגלות חכמה סתימאה, הינו שנתגלה החכמה הסתומה ונעלמה מעין כל, הינו בחינת השגת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו', שעל־ידי־זה נתתקנין בחינת "כסאות למשפט", כי זה בחינת תקון המשפט כנ"ל, ועין היטב בפרי־עץ־חיים בכונות של פורים (פרק ה) ובדברי רבנו הנ"ל היטב:

והמן הרשע שרצה להתגבר על מרדכי על־ידי פגם המשפט, הינו פגם "כסאות למשפט", חס ושלום, על־כן היתה עצתו לעשות עץ גבה חמשים אמה לתלות את מרדכי עליו, כי רצה לפגם בבחינת חמשים שערי בינה, שהם בחינת "כסאות למשפט", שמפגם זה היתה אחיזתו, כנ"ל. וזהו סוד הגורל שהפיל, כי שם הוא שרש הגורל, הינו כי בבינה, שהוא בחינת "כסאות למשפט" - שם הוא סוד הגורל, כי משם יוצא המשפט לכל באי עולם, ונותנין לכל אחד כפי גורלו ומשפטו.

וזהו בחינת הגורל של הכהן הגדול ביום־הכפורים, כי יום־הכפורים הוא בסוד היובל, בחינת חמשים שערי בינה, כמובא (זהר משפטים קטו:), ואז נתתקנין "כסאות למשפט", ואז הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים. ואז הכהן הגדול היה מטיל גורל על שני השעירים - גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל (ויקרא טז, ח), כי משם ולמטה מתחיל אחיזת הדין שמשם יניקת הסטרא־אחרא בחינת עזאזל, וצריכין ביום־הכפורים שאז נתתקנין "כסאות למשפט" - לתקן הגורל דקדשה, בחינת משפט דקדשה. ועקר תקונו על־ידי שמגרשין משם אחיזת הסטרא־אחרא ונותנין לו חלקו, דהינו שעיר אחד לעזאזל, שזה בחינת שאין רוצין להעלות בחינת טפת עשו וישמעאל, שהוא בחינת תקף הסטרא־אחרא זהמת הנחש - אל הקדשה, דהינו אל המח, חס ושלום, רק אדרבא, אנו מוציאין אותה לחוץ, כי אנו בעצמנו נותנין לו חלקו, דהינו שעיר אחד לעזאזל - כדי שלא יהיה נאחז אצלנו, כדי שלא יהיה נפגם המשפט חס ושלום, על־ידי־זה.

ועל־כן המן שהיה נאחז מפגם המשפט, מפגם הגורל, על־ידי שפגם שאול ורצה להעלות טפת עשו וישמעאל אל המח כנ"ל - ועל־כן הפיל פור הוא הגורל, כי רצה להפך הגורל והמשפט על ישראל לרעה חס ושלום, על־ידי שנפגם המשפט והגורל כנ"ל. ועל־כן עשה עץ חמשים אמה, כי רצה לשלט במרדכי על־ידי פגם המשפט, שהוא בחינת יובל, בחינת חמשים שערי בינה כנ"ל, כי על־ידי פגם המשפט חס ושלום, נתעורר חס ושלום, עמלק, כנ"ל.

ואחר־כך כשזכו ברחמי ה' לתקון המשפט על־ידי מרדכי כנ"ל - נתהפכה מחשבתו הרעה על ראשו ותלו אותו על העץ אשר הכין למרדכי, כי נתתקן בחינת "כסאות למשפט", ומה שהיה נפגם - נתתקן, ואז נעקר המן עמלק משרש אחיזתו ונתלה על העץ הגבה חמשים אמה, כי משם בעצמו נעקר ונפל לשאול תחתיות, כי נתתקן המשפט ונתגרש ונפרד משם המן־עמלק, שזה בחינת תליה שמעלין אותו עד ראש העץ שגבה חמשים אמה, ומשם דיקא מורידין ומפילין אותו - כדי לעקר אותו מן הקדשה לגמרי, הינו מבחינת חמשים שערי בינה המלבשין בכסאות למשפט, שמשם רצה לינק על־ידי פגם המשפט, וכנגד זה עשה עץ גבה חמשים אמה, ועתה שזכו לתקון המשפט - משם בעצמו היתה מפלתו, כי נעקר משם והורד לשאול תחתיות, שזה בחינת תליה שמעלין אותו עד ראש העץ ומשם מורידין ומפילין אותו כנ"ל, כדי לעקר אותו משרשו כנ"ל. וכן נתהפך הגורל והמשפט לרעה על זרע עמלק, הכל על־ידי תקון המשפט, שהוא בחינת גורל, ואז נעקרו ונמחו הם על־ידי אותו הגורל דיקא, כי נתתקן הגורל, שהוא בחינת תקון המשפט, כנ"ל: