# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/63/12/

וזה בחינת עמר שעורים. ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר (אסתר ח, טז) - אלו תפלין (מגלה טז:). וזה בחינת מקרא מגלה. קימו וקבלו, הדר קבלוה בימי אחשורוש (שבת פח:). לא נתנה תורה אלא וכו'. "כתב זאת זכרון בספר" (שמות יז, יד). "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו" (שם טו, כה), הינו על המים, שהיא בחינת משפט. "ציון במשפט תפדה" (ישעיה א, כז), "ושפט בצדק דלים" (שם יא, ד). וימי הפורים לא יעברו (אסתר ט, כח). ועל־כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור (שם ט, כו), כי זה עקר תקף הנס שנתתקן המשפט, שהוא בחינת תקון הגורל, כנ"ל. וזה בחינת (מגלה ז:) 'חיב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי':