# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/63/5/

וזה בחינת (אסתר ט, יט): ומשלח מנות איש לרעהו - 'מנות' דיקא, בחינת מן, כי המן היה יורד משחקים – ששם שוחקין מן, ושחקים הוא מדור המלאכים והוא בחינת חזוק המלאך בחינת שחוק ושמחה, (כמבאר במאמר הנ"ל, עין שם). ועל־כן המן היורד משם היה מאכל קדוש מאד, כי לא היה להסטרא־אחרא שום אחיזה בו, כי היה יורד משחקים, שהוא חזוק המלאך כנ"ל. ועל־כן היה המן כמנח בקפסא, להורות שאין להסטרא־אחרא שום אחיזה, כמו דבר המנח בקפסא שאין לזר שום אחיזה בו, כי המן היה בלי מץ ותבן, כי לא היה להסטרא־אחרא שום אחיזה בו. וזה בחינת משלוח מנות בפורים. להורות, כי עכשיו הוא תקון המאכלים. ועל־כן עתה השפע נשלמת מאחד לחברו בשפע גדול, כי עכשיו אין לנו שום פחד כלל מהסטרא־אחרא, כי אין להסטרא־אחרא שום אחיזה בהמאכלים עכשיו, כי עכשיו הוא חזוק המלאך על־ידי השמחה של פורים כנ"ל, ועל־כן נקרא 'משלח מנות' - בחינת מן היורד משחקים, ששם השחוק והשמחה, שהוא חזוק המלאך, כנ"ל. וזה שנוהגין לכסות במפה כששולחין משלח מנות - זה רמז על המן שהיה כמנח בקפסא, וכמו שכתוב בשלחן ערוך (ארח־חיים, סימן רעא, סעיף ט, ובטור שם), שבשביל זה מכסין במפה לחם של שבת זכר למן וכו', כי גם משלח מנות הוא בחינת מן שהיה כמנח בקפסא, כי אין להסטרא־אחרא שום אחיזה במאכלים של פורים, כי אז הוא חזוק המלאך, כנ"ל: