# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/63/8/

ועל־כן המן הרשע הפיל פור הוא הגורל וכו' (אסתר ג, ז), כי גורל הוא בחינת משפט, שהוא ברור דברים, שמברר לכל אחד משפטו ודינו, כמו שפרש רש"י בכמה מקומות (משלי טז, לג). וכן הגורל הוא גם־כן בחינת ברור דברים, וכמו שכתוב (שם יח, יח): "מדנים ישבית הגורל", כי הגורל דקדשה הוא מברר המשפט אמת. ועל־כן חלקת ארץ־ישראל היה על־ידי גורל על־ידי הכהן הגדול שהיה לבוש בחשן המשפט, כמו שפרש רש"י (במדבר כו, נד), כי גורל הוא בחינת משפט - שמברר לכל אחד משפטו וחלקו. ועל־כן המן הרשע, ימח שמו, שיניקתו היה מבחינת פגם המשפט - על־כן הפיל פור הוא הגורל - כדי לפגם גורל דקדשה, שזה בחינת פגם המשפט, כנ"ל.

והגורל נפל לו בחדש שנים־עשר הוא חדש אדר - כי חשב, מאחר שיניקתו מפגם המשפט, דהינו פגם קשור המרכבה, שנפגם על־ידי פגם שאול שהיה משבט בנימין, שהוא האחרון שבשבטים, שעקר קשור המרכבה תלוי בו, כנ"ל. ועל־ידי שפגם שאול ונפגם בחינת בנימין, בחינת קשור המרכבה, כנ"ל. על־כן רצה להתגבר על ישראל, חס ושלום, בחדש האחרון שבשנים־עשר חדשים, כי שנים־עשר חדשי השנה הם כנגד שנים־עשר שבטים, כמובא (תנחומא ויחי טו), ויש בהם ארבע תקופות - כנגד ארבעה דגלים, שהם בחינת קשור המרכבה. ועל־כן רצה להתגבר, חס ושלום, בחדש אדר, שהוא החדש האחרון של שנים־עשר חדשים, מחמת שיניקתו היה מפגם המרכבה שנפגם על־ידי בנימין, שהוא האחרון שבשנים־עשר שבטים, שעקר קשור המרכבה תלוי בו, כנ"ל: