# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/64/8/

ועל־כן פורים מתר בעשית מלאכה ואין בו שום קדשת יום־טוב כלל, כי פורים הוא בחינת הארת הקדשה הגבה מאד מאד, שמגדל עצם הקדשה אין רואין שם שום קדשה, וכעין מה שכתב רבנו ז"ל על 'כל השירים קדש ושיר השירים קדשי־קדשים' (כמבאר בסימן רמג). ושם בספר שיר־השירים דיקא אין שם שום תבות קדשה וטהרה כלל, (עין שם והבן היטב). כי כל הימים טובים, שהם בחינת ימי טוב, יש בהם כמה וכמה קדשות שמקדשין הימים־טובים על־ידי קדוש ועשית מלאכה וכיוצא בזה, כי הם בחינת ימי טוב, שהם כנגד ימי רע, על־כן צריכין לנהג בהם כמה קדשות כדי להמשיך ולהתגבר הימי־טוב ולהכניע הימי־רע, ואם עושין, חס ושלום, איזה מלאכה של חל ביום־טוב, אזי יכולין להתגבר הימי־רע שיניקתם ממלאכות של חל, כידוע, על־כן אסורים בעשית מלאכה, אבל בפורים שנכנע ונתבטל שרש הרע לגמרי ונתגלה אור הגנוז, אור האהבה שבדעת, שהוא למעלה מהימים והמדות, על־כן אין צריכין לקדש ימי הפורים בקדושת יום־טוב, כי הוא למעלה מהימים, ואין צריכין שום קדשה להכניע ימי הרע שלא ישלטו, חס ושלום, כי אין להם שום שליטה אז, ועל־כן אפלו אם עושין מלאכות של חל - אין להרע שום שליטה ואחיזה בהם כלל, כי אז נכנע ונתבטל הרע לגמרי בשרשו. שאפלו אם עושין מלאכות של חל - אין לו שום שליטה ואחיזה בהם כנ"ל, כי אז נתגלה אור הגנוז, אור האהבה שבדעת, שהוא למעלה מהזמן, למעלה מהימים והמדות, למעלה מכל הקדשות, כנ"ל: