# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/65/10/

ועקר הכנעת הרע־עין הוא על־ידי הלמוד זכות שהקדוש־ברוך־הוא מלמד זכות על הרשע, שעל־ידי־זה נצל הצדיק, ועל־ידי־זה נתחזק מאור עיניו של הצדיק וזוכה לתפלה וכו' כנ"ל. ועל־כן קדם מפלת המן נתגדל מאד מאד - וזה היה עקר מפלתו, כי כל זמן שלא נתמלא סאתו היה הקדוש־ברוך־הוא מלמד זכות וסלק משפטו ממנו, אדרבא, הרים וגדל אותו מאד, וזה בחינת (אסתר ג, א): אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וינשאהו וישם את כסאו וכו', וזאת הגדלה היא בחינת למוד זכות שהשם־יתברך מלמד זכות על הרשע, ועל־ידי־זה דיקא נצל הצדיק, כנ"ל:

וזה בחינת ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן וכו' (שם פסוק י) - כי כל דבר יש לו שרש למעלה, כידוע. והסרת הטבעת מיד המלך מרמז על הסרת הטבעת מיד העליון, כי השם־יתברך, כביכול, הושיט ידו ואחז במשפט את ידו לסלק המשפט מהמן הרשע, אדרבא, נתן לו בידו, כביכול, גדלה רבה מאד, בבחינת (תהלים י, יד): "כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך", עד שפני ה' נסתר בהעשי רע שהוא המן. ואז בעת שפני ה' נסתר בהם אז יש להם כל הגדלה והכבוד, וזה בחינת הסרת הטבעת מיד המלך להמן, כי הטבעת הוא חותם המלך שכל משפטי המלך נחתמים על ידו, כמבאר שם בענין, שכל משפטי המלכות היו על־ידי הטבעת, ואז השם־יתברך הרים משפטו ממנו, אדרבא, כביכול, הסתיר פניו ומשפטו בתוכו ומסר לו את המשפט באותו העת בבחינת שזוכה בדין כאלו כל המשפט בידו, כי פני ה' מסתר בעושי רע כנ"ל, כי פני ה' - זה בחינת המשפט שיוצא מפני ה', כמו שמבקשין: "מלפניך משפטנו יצא". וכמו שכתוב (ויקרא כ, ה): "ושמתי פני באיש ההוא" וכו' וכיוצא בזה, ואז בעת שהשם־יתברך מלמד זכות על הרשע - אז מושיט את ידו עליו ומסתיר הפנים והמשפט חס ושלום, בבחינת "פני ה' בעשי רע" וכו', ואז יש להם כל הגדלה והכבוד כנ"ל וזוכה בדין כאלו המשפט אצלו, וזה בחינת הסרת הטבעת המלך חותם המלך, דהינו משפטי המלך שנמסר אז להמן כנ"ל, כי עכשיו כל המשפט מסתר אצלם בגלות. ועל־כן אפלו בקדשה כשרוצים לפעל איזה משפט ותקיפות בשביל קיום דתנו הקדוש. צריכים לפעל על ידם דיקא, (כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר, סימן כ), כי פני ה' שהוא המשפט מסתר אצלם, כנ"ל: