# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/65/14/

ועל־כן תכף כשעומדים מהשנה לובשים ציצית ותפלין - שהם בחינת תקון העינים, כי ציצית הם בחינת עינים דקדשה כנ"ל (באות ז). וכן תפלין בבחינת (שמות יג, טז): "ולטוטפת בין עיניך". וזה בחינת (אסתר ח, ט): ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו', הינו בחינת רבוי לבושים וכסויים דקדשה, שכל זה הוא הפך הרע־עין, כי הכנעת הרע־עין הוא על־ידי לבושין דקדשה, שהם מכסין על האדם, כנ"ל. ועל־כן זכו אז לציצית ותפלין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה טז:): "ויקר" - אלו תפלין וכו', כי הם בחינת לבושין דקדשה שמכניעין את הרע־עין, בבחינת "כי היא כסותה לבדו" - דא ציצית. "היא שמלתו לערו" - דא תפלין וכנ"ל. וזה בחינת "וששן" - זו מילה, כי הערלה היא בחינת עננין דמכסיין על עינין, בחינת רע־עין, בחינת פגם הברית, שהוא עקר הרע־עין. ועל־ידי העברת הערלה והפריעה נתגלה העטרה, שהיא בת עין ואז על־ידי מצות מילה, בחינת תקון הברית על־ידי־זה הוא בחינת טוב־עין, בבחינת "טוב־עין הוא יברך", "כי שם צוה ה' את הברכה", שזהו בחינת יוסף הצדיק שעמד בנסיון ושמר את הברית, שעל־ידי־זה זכה להנצל מרע־עין, כי הוא בחינת טוב־עין, בחינת (בראשית מט, כב): "בן פרת עלי עין. ודרשו רבותינו ז"ל (ברכות נה:): 'עולי עין' וכו', כי עקר בחינת טוב־עין הוא על־ידי שמירת הברית כנ"ל. וזהו ליהודים היתה אורה (אסתר ח, טז) - 'אורה' דיקא, בחינת אור העינים, בחינת טוב־עין. וזהו אורה - זו תורה, כי כלל כל התורה הוא בבחינת טוב־עין, בחינת בראשית כנ"ל (באות ה), בחינת 'והאר עינינו בתורתך', כנ"ל: