# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/65/17/

וזה בחינת הסעדה של פורים. כי עכשיו כשהכניעו את הרע־עין וזכו לטוב־עין, על־כן עכשיו האכילה בקדשה, בבחינת "ויאכל וישת וייטב לבו" וכו' כנ"ל (באות ו), שזהו בחינת אכילת שבת, שאז מצוה גדולה לאכל שלש סעדות כנגד שלשה אבות. כי אז בשבת הוא בחינת טוב־עין כנ"ל, ואז מאירין השלשה אבות, שהם בחינת טוב־עין, כי על ידם מכניעין את הרע־עין כנ"ל, ועל־כן אז בשבת - מצוה גדולה לאכל, כמו שכתוב: ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום וגו' ראו וגו' - 'ראו' דיקא. כי אז בשבת מאירין העינים בבחינת "ראו כי ה' נתן לכם את השבת", ועל־ידי־זה בעצמו מצוה לאכל בחינת "אכלהו היום", כי אז האכילה בקדשה, כנ"ל: