# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/65/3/

ועל־ידי־זה נולד המן. ועל־כן כשעמד המן הרשע היתה עת צרה גדולה מאד מאד, אשר כמוהו לא נהיתה, כמובא. כי היה מתגבר בכח הפגם של שאול המלך שהיה משבט בנימין מבחינת ארץ־ישראל, ועל־כן היה התגברותו מאד, בבחינת מה שכתב רבנו שם על עוג, שהתגברותו היה מחמת שהיה סמוך לארץ־ישראל, והיה מבני ביתא דאברהם, שהוא בחינת ימין, כמו כן התגבר המן מחמת הפגם של שאול, שהיה בחינת ארץ־ישראל, ובפרט שהיה מזרע עמלק שהוא כלליות הרע־עין, ועל־כן התגבר בעין רעה מאד על מרדכי ועל כל ישראל, עד שרצה להעבירם לגמרי, חס ושלום, ועל־כן רצה לבטל כח השקלים של ישראל, כמו שכתוב (אסתר ג, ט): "ועשרת אלפים ככר כסף אשקל", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יג:), והשם־יתברך אמר: רשע, כבר קדמו שקליהם לשקליך, כי השקלים היו כדי שלא תשלט בהם עין הרע על המנין כמו שפרש רש"י (שמות ל, יב), והוא רצה להתגבר ברע־עין, ועל־כן רצה לבטל כח השקלים, חס ושלום. כי השקלים זה בחינת צדקה, וצדקה זה בחינת טוב־עין, בבחינת (משלי כב, ט): "טוב־עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל", כי עקר הצדקה הוא להיות טוב־עין - לתן להעני בעין יפה בעין טוב, כמו שכתוב (דברים טו, ט): "פן יהיה דבר עם לבבך בליעל ורעה עינך באחיך האביון וכו', פתח תפתח את ידך לו" וכו'; נמצא, שצדקה היא בחינת טוב־עין הפך הרע־עין, וזה בחינת שקלים, שהם בחינת צדקה: