# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/65/7/

וזה בחינת ציצית התלויים בבגדים, שהם כלל כל התורה, כמו שכתוב (במדבר טו, מ): "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי". כי ציצית הם תקון הבגדים, והם מתקנים את הרע־עין, בבחינת וראיתם אתו וזכרתם" וכו', כי ציצית - לשון הסתכלות העינים, בחינת (שיר השירים ב, ט): "מציץ מן החרכים" (כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר, בסימן ז). כי תקון הבגדים, דהינו ציצית הוא תקון העינים כנ"ל. ועל־כן תכף בבקר בהקיצו משנתו - המצוה הראשונה היא לחטף את הציצית וללבשם מיד, כי תכף כשעומד משנתו ופוקח את עיניו הוא צריך לשמרם תכף שלא יתאחז בהם חס ושלום, בחינת רע־עין, על־כן צריכין להתלבש בציצית מיד - שהם בחינת עינים דקדשה, בחינת טוב־עין, בחינת כסות ובגדים דקדשה שהם מכסים את האדם מן הרע־עין, בבחינת (בראשית כ, טז): "כסות עינים" - שהכסות והלבוש מכסה על האדם מן הרע־עין שלא תשלט בו. ועל־כן הזהירו רבותינו ז"ל מאד על הצניעות - שיכסה האדם את עצמו בבגדיו ולא יהיה ערם כלל אפלו בשעה שפושט את חלוקו, כמו שכתוב בשלחן ערוך, (ארח חיים סימן רלט, סעיף ב), כמו שאמר רבי יוסי (שבת קיח:): 'מעולם לא ראו כתלי ביתי אמרי חלוקי', כי עכשיו צריך האדם לשמר עצמו מאד מן הרע־עין והבגדים הם שמירה לזה, כנ"ל: