# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/66/13/

וכן בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים וכו' (פסחים קטז:), כמבאר בההגדה, כי זאת הבחינה הוא בכל דור ובכל אדם ובכל זמן, שעקר מרירת הגלות לכל אחד לפי בחינתו, ועקר בחינת הגאלה שממשיך כל אחד על עצמו איזה בחינות של חרות וגאלת הנפש - הכל בבחינה הנ"ל, כשזוכה לשבר תאות ממון על־ידי התקרבות לצדיקי אמת, שעקרו הוא להיות שמח בחלקו כנ"ל, שזהו על־ידי שמרגיש עניותו בכל הבחינות בגוף ונפש וממון, ועל־ידי־זה דיקא זוכה לבחינת גאלה לבחינת עשירות עד שיכול לזכות לעשירות ממש גם בגשמיות, וזהו עקר הגאלה השלמה על־ידי משיח צדקנו, שאנו מקוים ומצפים ומחכים אליו, שאז יחזר כל העשירות אל הקדשה לישראל שיהיו כלם צדיקים אז, כמו שכתוב (ישעיה ס, יז): "תחת הנחשת אביא זהב" וכו', וכתיב (שם נד, יב): "ושמתי כדכד שמשתיך וכו', וכל גבולך לאבני חפץ" וכו', שעשירות כזאת לא זכו אפלו ביציאת מצרים ולא נשמע מעולם עשירות כזה, וישראל יזכו לזה דיקא על־ידי עניותם שסבלו בגלות המר הזה, וגם אז כשיצאו מהגלות ויזכו לעשירות כזה - לא ישכחו עניותם כי יהיו אז ענוים באמת, כמו שכתוב (צפניה ג, יב): "וחסו בו עם עני ודל", וגם משיח בעצמו נקרא 'עני', כמו שכתוב (זכריה ט, ט): "עני ורכב על החמור", כי עקר העשירות האמתי בגשמיות ורוחניות זוכין על־ידי עניות ושפלות באמת, וכנ"ל: