# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/66/15/

וזה בחינת ספירת־העמר, כי ארבעים ותשעה ימי הספירה הם כנגד ארבעים ותשע אותיות שבשמות שנים־עשר שבטי־יה, שזהו בחינת כלל שמות בני ישראל, כי כל אחד מישראל שמו ונפשו משרש במ"ט אותיות של שמות השבטים, הינו שעל־ידי מצות הספירה שסופרין מ"ט ימים אלו - על־ידי־זה מתקן כל אחד שמו ונפשו, דהינו שיזכה להגדיל שמו ונפשו על־ידי עשירות דקדשה שזוכין על־ידי שבירת הכעס וכנ"ל. ועל־כן סופרין לעמר, כי על־ידי הקרבת העמר שעורים ממתיקין כל הגבורות והדינים שכלולים בבחינת שעורה וכו', כמובא (פרי־עץ־חיים, חג המצות, פרק ח), ועל־ידי־זה ממתיקין ומבטלין אחיזת הכעס, כי עקר אחיזת הכעס הוא מגבורות, ומשם שרש הנפש, כי בשרשם שניהם אחד, ושם שרש העשירות (כמבאר בסימן סח וסט, עין שם), וכשאין ממתיקין הגבורות והדינים בשרשן - אזי מתגבר הבעל דבר ומהפך העשירות לכעס, ועל־ידי־זה "טורף נפשו באפו" (כמו שמבאר שם). ועל־כן אחר הנפת העמר שעורים, שעל־ידי זה ממתיקין כל הדינים והגבורות בשרשן, על־ידי־זה ממתיקין אחיזת הבעל דבר וזוכין להגדיל השם והנפש, שזהו בחינת ארבעים ותשעה ימי הספירה שהם בחינת השם והנפש של כל אחד מישראל שכלול בארבעים ותשע אותיות שיש בשמות השבטים כנ"ל, וזה שמבקשין אחר הספירה על ברכת הפרנסה, כמו שאומרים (תהלים סז, ז): ארץ נתנה יבולה יברכנו וכו', כי על־ידי הספירה ממתיקין ומבטלין הכעס וממשיכין ברכת הפרנסה והעשירות דקדשה וכנ"ל, ועל־כן ירד המן לישראל באיר, שאז עקר ימי הספירה, כי המן הוא בחינת פרנסה ועשירות דקדשה שנמשך בימי הספירה, וכנ"ל: