# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/66/16/

ועל־כן היה העמר משעורים שהוא מאכל בהמה, ועל־ידי הקרבתו ממתיקין הדינים ומעלין מבהמה לאדם ועל־ידי־זה ממתיקין ומבטלין אחיזת הכעס, כי על־ידי הכעס - נסתלק חכמתו ממנו שהוא צלם אלקים ונדמה לבהמה, כי כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו (פסחים סו:), כמבאר כל זה היטב בהתורה 'שאלו את ר' יוסי בן קיסמא' וכו' (בסימן נז), ועל־כן התקון על־ידי הקרבת העמר שעורים, שעל־ידי־זה מעלין מבהמה לאדם וחוזר חכמתו אליו, שזה עקר תקון הכעס וכנ"ל, וזהו בחינת המשכת המחין בימי הספירה, (כמובא בכונות הספירה; עין שם), כי אז עוסקין להמתיק הדינים ולבטל הכעס, שעל ידו מסתלקין המחין, חס ושלום, כי על־ידי מצות הספירה חוזרין וממשיכין המחין בכל יום, (כמבאר בכונות):