# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/66/17/

ועקר התקון על־ידי שסופרין הימים לעמר, כי על־ידי חשבון וספירת הימים על־ידי־זה ממשיכין בחינת תקון המשפט הנאמר בתחלת התורה של היכל־הקדש הנ"ל, כי תקון המשפט צריכין להמשיך בכל יום ויום, בבחינת (מלכים־א ח, נט): "לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו", כי אדם נדון בכל יום (ראש־השנה טז.), וצריך כל אחד להקדים בתחלת היום לשפט את עצמו - כדי להמתיק ולבטל הדין שלמעלה, וזהו בעצמו המתקת ובטול הכעס, כי עקר הכעס נמשך מהתגברות הדינים, חס ושלום, וכפי מה שזוכין לבטל הדינים על־ידי בחינת משפט הנ"ל ששופט את עצמו בעצמו - על־ידי־זה מבטל הכעס, וזהו בעצמו מה שמבאר בתחלת התורה היכל־הקדש הנ"ל, שעל־ידי המשפט מבטל ושורף את הרע של הנפשות שמקרבן שלא יתאחזו בבחינת היכל־הקדש (כמבאר שם), כי עקר הרע הוא הכעס, כמובא שם הפסוק (קהלת יא, י): "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך", ועין שם היטב בהתורה הנ"ל, כי הכל אחד - ענין היכל־הקדש ויד ושם המבאר שם וכסא משפט ועגולא ורבועא, עין שם היטב, ומובן שם, שהכעס שהוא פגם השם והנפש - זהו בעצמו בחינת פגם היכל־הקדש על־ידי הרע של הנפשות, נמצא, שעקר הרע הוא הכעס והוא מתבטל על־ידי אש המשפט (כמו שמבאר שם).

וזה אנו ממשיכין על־ידי ספירת הימים, כי צריכין לעשות חשבון מכל יום ויום, שזהו בחינת משפט, כי עקר המשפט הוא כפי החשבון שמחשבין עם האדם על כל יום ויום על כל מה שעשה, כמו שאמרו (אבות ג, א): 'ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון' וכו', ומי שרוצה לחוס על עצמו - להציל את עצמו מדין וחשבון שלמעלה - צריך לשפט את עצמו לעשות חשבון עם נפשו בכל יום ויום. ועל־כן צריכין בימי הספירה שהם הכנה לקבלת התורה - לקרב את עצמו עם כל נפשות ישראל התלויים בו להשם־יתברך, שזהו עקר בחינת בנין היכל־הקדש הנ"ל, על־כן צריכין בכל יום בכניסתו לספר היום, לידע שכל הימים מנויים וספורים בחשבון, שזהו בחינת משפט, שהוא בכל יום כנ"ל, דהינו שחושב עם נפשו על כל יום ושופט את עצמו וכנ"ל, ועל־ידי בחינת משפט - נתלהב הלב ושורף את הרע שהוא הכעס, ועל־ידי־זה מגדיל השם והנפש על־ידי עשירות דקדשה, שזהו בחינת מ"ט ימי הספירה, וכנ"ל: