# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/66/2/

וזה היה טעות המן־עמלק, ימח שמו, כי סבר להתגבר על ישראל על־ידי עצם כעסו דיקא, כמו שכתוב (אסתר ג, ה): וימלא המן חמה, כי ראה שישראל גלו זה כמה שנים וכל העשירות אצלם, ועל־כן התגרה מאד בישראל, והעקר במה שרצו לחזר ולבנות הבית־המקדש ולהחזיר העשירות אל הקדשה, ועל־כן בניו ימח שמם, כתבו שטנה לבטל בנין בית־המקדש (סדר־עולם־רבה כט), ועל־כן סבר שיכולין להמשיך העשירות על־ידי כעס וחמה, כי ראה שיש אצלו עשירות מפלג כל כך, כמו שכתוב (אסתר ה, יא): ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו - שהם בניו ונפשותם הרעות התלויים בעשירות שלו - והוא מלא חמה, על־כן סבר להתגבר על ישראל, והעקר על־ידי עשירותו דיקא, כמו שכתוב (שם ג, ט): ועשרת אלפים ככר כסף אשקל וכו'. וזה שמתחלת המגלה הקדושה בתחלתה לספר מעצם הפלגת העשירות המפלא של מלכות הרשעה שהוא אחשורוש, כמו שכתוב (אסתר א, ד־ו): בהראותו את עשר כבוד מלכותו וכו' חור כרפס ותכלת וכו' מטות זהב וכסף וכו' על רצפת בהט ושש וכו' - אשר לא נשמע עשירות כזאת, וכל זה בשביל לספר ולגלות לנו תקף הנס הנפלא של פורים, כי עקר התגברות מלכות הרשעה אז היה על־ידי עצם עשירותם וכנ"ל.

וזהו בחינת וכלים מכלים שונים (שם פסוק ז) - ודרשו חכמינו ז"ל (מגלה יב.): שהשתמשו בכלי בית־המקדש, כי סברו שעל־ידי־זה יתגברו על ישראל על־ידי שכובשים עקר שרש העשירות הקדוש של ישראל שהוא כלי בית־המקדש, כי כל עקר העשירות של ישראל הוא הבית־המקדש וכליו, וכנ"ל: