# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/797/66/7/

ויש לרמז כל זה בחבור הפסוקים של המסורה, שמביא ששה פסוקים של חמש חמש תבות סמוכות משתי אותיות לבד, כל אחד מהן. א, "ויולד נח את שם את חם" (בראשית ה, לב). ב, "כי גם זה לך בן" (בראשית לה, יז). ג, "כי יד על כס י"ה" (שמות יז, טז). ד, "על כן לא בא אל שלחן המלך" (שמואל א' כ, כט). ה, "ג ם לי גם לך לא יהיה" (מלכים א' ג, כו), ו, "אין זה כי אם רע לב" (נחמיה ב, ב).

הינו ויולד נח - שהוא הצדיק האמת שהוא עוסק בבנין היכל־הקדש הנ"ל, את שם את חם - הינו שמוליד הנפשות הקדושות שהם בחינת שם, בחינת "נפש חיה הוא שמו", ועל־כן עקר התקרבותם על־ידי שמגדל השם שבא על־ידי עשירות דקדשה, אבל הבעל־דבר מתגרה והוא כרוך אחר הקדשה, ורוצה להגביר הרע של הנפשות שמקרבם, שהוא הכעס והחמה, אך הצדיק האמת מהפך הרע שהוא בחינת חם, בחינת חמימות הכעס והחמה - הוא מהפך לבחינת "חם לבי בקרבי וכו' דברתי בלשוני", דהינו לצעק ולהתפלל להשם־יתברך בחמימות הלב כנ"ל, וזהו ויולד נח - שהוא הצדיק, את שם - הינו הנפשות שמקרבם, וזהו את חם - שהוא בחינת חמימות הלב שכרוך בהם שרוצה להכניס כעס וחמה, אבל הצדיק מהפכו לבחינת "חם לבי" הנ"ל, שעל־ידי־זה נתהפך הכל אל הקדשה ומוליד נפשות רבות ומגדיל שם ה', וכנ"ל.

וזהו כי גם זה לך בן - כי הנפשות שמקרבם נקראים 'בנים', כמו שדרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין יט:), ובכל פעם מקרב נפש חדש שהוא בחינת בן, בבחינת כי גם זה לך בן.

וזהו כי יד על כס יה - שנאמר על מלחמת עמלק, שנשבע הקדוש־ברוך־הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זכר עמלק (תנחומא כי תצא יא), ועקר המלחמה הוא בבחינה הנ"ל, מחמת שעמלק מתגרה בכל פעם בישראל למעט שמם, חס ושלום, על־ידי הכעס, שעל־ידי־זה גוזל השפע מהם עד שהשם־יתברך בעצמו, כביכול, צריך ללחם עמו, בבחינת כי יד על כס יה - שאין שמו וכסאו שלם עד שימחה זכרו ויתבטל הכעס מן העולם, ואז יגדל שם ה' שהוא שם ישראל, שם הצדיקים אמתיים. ואז ישובו הכל אל השם־יתברך, שזהו בחינת ויולד נח הנ"ל, וזהו גם־כן בחינת שלמות כסאו, כמו שכתוב שם (בסימן נט) בענין כסא משפט, עין שם.

ועקר המלחמה עם עמלק על שרוצה לטל כל העשירות לעצמו בשביל תאותו וכבודו, שזהו בחינת העשירות של העכו"ם והרשעים שאינם משתדלים שמעשירותם יבא נחת להשם־יתברך להספיק ידי לומדי תורה הכשרים והיראים באמת, וזהו על־כן לא בא אל שלחן המלך - שהחולק אינו רוצה לבא בעשירותו אל שלחן המלך - מלכו של עולם, להספיק כל הקרובים אליו, שהם הצדיקי אמת והנלוים אליהם.

ועל־ידי־זה גם לי גם לך לא יהיה - כי עשירות כזה לא תצלח, כי "בחצי ימיו יעזבנו" וכנ"ל, ובאמת הסטרא־אחרא חפצה בכך, כי הוא המסית, הוא המדיח, הוא המסטין וכו', כי הוא מסית את החולקים שיתגברו בכעס ויהיה להם עשירות דסטרא אחרא, ואחר־כך הוא בעצמו מקטרג עליהם וטורף מהם עשירותם עד שלא נשאר מאומה בידם, שזהו בחינת מה שהסטרא־אחרא אומרת: גם לי גם לך לא יהיה, וזהו אין זה כי אם רע לב - כי כל זה נמשך מרע הלב שהוא בחינת כעס שנקרא רע הלב כנ"ל, אבל השם־יתברך לוחם עם הסטרא־אחרא שהוא בחינת עמלק, בבחינת כי יד וכו', ומכניס בישראל שיצעקו אליו בחמימות הלב, ועל־ידי־זה מפר עצת גוים, ומזכה את הצדיק להוציא העשירות מהסטרא־אחרא ולהכניסו אל הקדשה, שעל־ידי־זה מוליד הצדיק נפשות רבות בבחינת ויולד נח את שם וכו', בחינת כי גם זה לך בן - שבכל פעם נתוספין נפשות המתקרבים אל האמת שהם נקראים בנים, כנ"ל: