# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/878/61/1/

וזה בחינת יום־הכפורים שנקבע למחילה ולסליחה על־ידי תקון הברית שנעשה בו, כי "בעצם היום הזה נמול אברהם" וכו' (בראשית יז, כו). והוא היה ראשון לתקון הברית, כי לאברהם נתנה בראשונה ברית־מילה, ומחמת שנעשה ביום זה, כמובא בספרים (פרקי רבי אליעזר כט). על־כן נקבע יום הזה לדורות ליום כפור וסליחה, כי על־ידי תקון הברית נתלבנין העונות כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (יומא פה:): 'עצומו של יום מכפר', בחינת "בעצם היום הזה נמול אברהם" וכו' (בראשית יז, כו) כנ"ל. וזה הוא בחינת בגדים לבנים שלובשין ביום־הכפורים, וכן כל עבודת היום בבגדי לבן, כי על־ידי תקון הברית נעשין בחינת בגדים לבנים. וכן אחר־כך בימי משה רבנו, עליו השלום, נתרצה הקדוש־ברוך־הוא ביום הזה למשה בשמחה ואמר לו (במדבר יד, כ): "סלחתי" וכו' (פרקי דרבי אליעזר מו), שזה בחינת סליחות פגם הברית, כי חטא העגל היה פגם הברית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין סג:): 'לא עבדו ישראל עבודה־זרה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא', ומחמת שנסלח ונתקן אז פגם הברית, על־כן נקבע למחילה לדורות, כנ"ל. וזה פרוש "סלחתי כדברך" - 'כדברך' דיקא, כפי תקון הדבור כן הסליחה, כי תקון הדבור הוא גם־כן בחינת תקון הברית, בבחינת "כנשר יעיר קנו" הנ"ל, (כמו שכתוב בפרוש המאמר הנ"ל). וכן שמעתי סגנון פרוש זה בענין אחר על פסוק "סלחתי כדברך" הנ"ל - כפי הדבור כן הסליחה, כנ"ל מפי רבנו ז"ל (סימן קעז).

ועל־כן כל עבודות יום־הכפורים בכהן־גדול, כי הכהנים הם בבחינת שמירת הברית (עין זהר פנחס רכ:), כמו שכתוב (דברים לג, י): "יורו משפטיך ליעקב ותורתך כו' כי שמרו כו' ובריתך ינצרו", ועל־כן מזהרים על קדשת הברית ביותר, כמו שכתוב (ויקרא כא, ו): "קדשים יהיו" - כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה כד, ו), כי הם מזהרים באסורי אישות יותר מישראל "והכהן הגדול מאחיו" (ויקרא כא, י) הוא מזהר באסורים יתרים בתוספות קדשה, כמו שכתוב: "כי קדש הוא לאלהיו", והוא הקדוש בקדשת הברית ומזהר באסורי אישות יותר מכל ישראל ומכל הכהנים. ועל־כן עבודות יום־הכפורים כדי לכפר עוונות אינה כשרה אלא בו, כי הוא יכול להרים הדעת על־ידי קדשת הברית להמשיך לבנונית להלבין עוונות, כנ"ל.

וזה בחינת מה שכתוב בכהן גדול (שם פסוק י): "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה" - שהוא בחינת דעת עליון (עין זהר ויקרא ז:) - שזוכה לזה על־ידי קדשת הברית, כנ"ל. וכן סמוך מקרא זה על ענין קדשת הברית, כמו שכתוב שם: "והכהן הגדול אשר יוצק כו', אלמנה וגרושה לא יקח", כמו שכתוב: "כי קדוש הוא" וכו', כי זה תלוי בזה, כנ"ל. ועל־כן היו שומרים אותו ביותר מטמאת קרי, מחמת שכל עבודת יום כפור וסליחתו תלוי בזה. ועל־כן היו נעורים כל הלילה (יומא יט:), כי הוא תקון הברית על־ידי שמכניעין השנה שהוא בחינת תרגום, (כמו שמבאר למעלה). ועל־כן היה מכרח שיהיה נשוי, כי מי שאינו נשוי - הוא בחינת פגם הברית. וזה שנזכר אצל עבודות יום־הכפורים מיתת בני אהרן, ואנו קורין זאת ביום־הכפורים, כי חטאם היה דלא אינסבו (זהר צו לג:). ועל־כן לא היו ראויים לכנס למקום שנכנסו ועל־כן נסתלקו, כי אי אפשר לכנס לפני ולפנים להמשיך דעת עליון כי אם על־ידי תקון הברית בשלמות. וזה שמובא שנכנסו שתויי יין, זה בחינת 'נכנס יין יצא סוד' (המזכר שם בדברי רבנו ז"ל במאמר הנ"ל), והכל בחינה אחת וזה תלוי בזה, עין שם: