# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/878/61/4/

וזה בחינת התענית שמתענין ביום־הכפורים כדי להכניע רוח הבהמיות שהוא בחינת פגם הברית, כנ"ל, כי על־ידי התענית מכניעין רוח הבהמיות, כמו שכתב רבנו במאמר "דרשו ה'" (בסימן לז), ואז זוכין לבחינת אדם, כמו שכתוב: "ויקח את האדם", 'מאן נטיל ליה? מארבע יסודין דיליה דאפריש לה מתאוה דילהון' (מהיכן הוא לקח אותו? מארבעת היסודות שלו, שהוא הפריש אותו מהתאוה שלהם) (זהר בראשית כז.). ועל־כן אנו פורשין עצמנו ביום־הכפורים מכל התאוות, כדי להכניע רוח הבהמיות שהוא פגם הברית, שהוא כלליות כל התאוות, כדי לזכות לבחינת אדם, שהוא בחינת דעת, כי שם 'אדם' לא נקרא אלא הבר־דעת, כמובא (סימן ז' תנינא). כי זה מותר האדם מן הבהמה, ועל־ידי הדעת בחינת תקון הברית שזוכין על־ידי התענית, על־ידי־זה נמחלין העוונות, כנ"ל.

וזה בחינת (קהלת ג, כא): מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה, ורוח הבהמה הירדת היא למטה - הינו על־ידי שמכניעין ומורידין רוח הבהמיות למטה, דהינו פגם הברית כנ"ל, שזה נעשה על־ידי התענית כנ"ל, על־ידי־זה רוח בני האדם - הינו בחינת תקון הברית, שהוא בחינת רוח בני האדם – בחינת (יהושע ב, יא): "ולא קמה עוד רוח באיש" וכו'. העלה היא למעלה - להעלות הדעת בבחינת "כנשר יעיר קנו" כנ"ל. וזהו מי יודע - כי על־ידי־זה זוכין לדעת כנ"ל, כי תקון הברית עולה למעלה ומרים את הדעת, כנ"ל.

וזה בחינת חמשה ענוים שאמורין ביום־הכפורים, כדי לזכות לה' הדעת (עין סימן נג), על־ידי הכנעת כל התאוות, כנ"ל. וזהו בחינת אסור נעילת הסנדל, בחינת (שמות ג, ה): "של נעליך מעל רגליך", דהינו להפשיט עצמו מתאוות הגופניות, דהינו תאוה הכלליות כנ"ל, כמו דאיתא (תקוני־זהר תקון יב, כז.): "של נעליך" - 'דא גופא'. גם איתא שם: "של נעליך" - 'דא אתתא', כי זה כלל כל התאוות הגופניות, כנ"ל. וזה בחינת חמש תפלות שמתפללין ביום־הכפורים מה שלא נמצא כן בשום יום שיתפללו בו חמש תפלות, כי עקר תקון התפלה תלוי בקדשת הברית, כמו שכתב רבנו בכמה מקומות. ועל־כן מחמת שאז ביום־כפור זוכין לזה, על־כן אז יש עליה גדולה לתפלה שמתפללין כל היום כלו, ומתפללין חמש תפלות כנגד ה' הדעת - שזה הוא תכלית שלמות התפלה, שהוא בחינת מלכות כשעולה לבחינת ה', כמובא. וזה שמרבין בשבחים נוראים להשם־יתברך ביום־הכפורים כדי לתקן הדבור על־ידי שבח צדיקו של עולם (כמו שכתוב במאמר הנ"ל), כדי לזכות על־ידי־זה לדבור המתקבל שתתקבל תפלותינו ביום כפור, כדי לזכות לבגדים לבנים ביום־הכפורים (כמו שכתוב שם, עין שם):
