# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/878/61/6/

ועל־כן נחתמין ביום־הכפורים, כי תקון הברית הוא בחינת חותם, בבחינת 'וצאצאיו חתם באות ברית קדש'. ועל־כן עקר החתימה בנעילה, כי אז נשלם תקון הברית על־ידי החמשה ענויים שהתענו כל היום כנ"ל, ואז הוא גמר שלמות התפלה החמישית והאחרונה של כל החמש תפלות שהתפללו כל היום כלו כנ"ל, שכל זה הוא שלמות תקון הברית כנ"ל, על־כן אז היא החתימה, כנ"ל. כי חותם של יום־הכפורים הוא בחינת חותם של תקון הברית, כפי המובן מדברי רבנו, נרו יאיר, במאמר החותמות (בסימן כב), עין שם. כי חותם של יום כפור הוא חותם הראשון הפנימי שהוא חותם הרגלין, כמו שמבאר שם, וחותם הרגלין הוא בחינת חותם אות ברית קדש, כידוע, כי החותם נעשה על־ידי תקון הברית שעל ידו 'דם נעכר ונעשה חלב' ונתתקן הדם נדות (כמו שמבאר בפרוש המאמר 'האי מאן' הנ"ל), ועל־ידי־זה נעשה בחינת חותם שהוא הפך דם נדות (כמובא בכתבים, וכמובא במאמר החותמות הנ"ל). ועל־כן מפיסין זה את זה בערב־יום־כפור, כדי לתקן חותם הפנימי הנ"ל שהוא תלוי בשלום העולם (כמו שכתב במאמר החותמות, עין שם). וזה שמרבין בצדקה בערב יום כפור, כי צדקה הוא גם־כן תקון־הכללי (כמו שכתוב שם בסימן כט, עין שם).

וזה בחינת תשובה ותפלה וצדקה שמעבירין וכו', שהם 'צום קול ממון' שמקימין כלם ביום־כפור, כי כלם הם בחינת תקון־הכללי, כי 'צום' הוא בחינת תקון הברית שהוא כלליות הגידין, כנ"ל (באות ד). וה'קול' - הינו בחינת תקון כללי של הדבור שנעשה ביום־כפור על־ידי השבחים להשם־יתברך שמרבין מאד ביום־כפור, כנ"ל (באות ד). ו'ממון' - הינו צדקה, הוא תקון הכללי של משא ומתן, (כמובא כל זה במאמר "האי מאן" הנ"ל), והם מעבירין רע הגזרה, כי הם מלבנין העוונות בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב', כנ"ל.

וזה שאומרים 'התר נדרים' ו'כל נדרי' ביום־הכפורים, כי זה תקון הדעת, כי הנדרים תלויים בדעת, בבחינת (במדבר ו, ב): "כי יפלא לנדר נדר" וכו', ועל־ידי תקון הנדרים 'דם נעכר' וכו', בבחינת "כי יפלא דבר וכו' בין דם לדם" וכו' (כמובא במאמר התקונים "קם רבי שמעון" שאומרים אז, עין שם). ועל־כן על־ידי פגם הנדרים בנים מתים, חס ושלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לב ע"ב), כי פגם הנדרים הוא בחינת פגם הברית, ועל־כן ביום־הכפורים שאז הוא תקון הברית כנ"ל, על־כן מתירין ומתקנין הנדרים אז כדי לתקן הדעת כדי להלבין הדמים בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב'.

שיך לעיל

ועל־כן אומרים אחר נעילה 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם, כי אז הוא גמר שלמות תקון הברית בחינת חותם כנ"ל. ועל־כן אומרים שלש פעמים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' שהם: ח"י תבין כנגד ח"י ברכאן דצלותא, כי אז הוא גמר שלמות תקון התפלה שהוא תקון הברית, בחינת צדיק ח"י עלמין, כנ"ל: