# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/878/62/5/

וזה בחינת (בראשית כט, יז): ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה. עיני לאה רכות - זה בחינת "נער בכה", שעל־ידי־זה מגרשין מעצמו בחינת טפת עשו וישמעאל, כי עיני לאה היו רכות, שהיתה בוכה שלא תפל בחלקו של עשו (בראשית־רבה ע, טז), כי לאה מסטרא דדינא קשיא (עץ־חיים, שער לב, פרק ב), ששם עקר אחיזת בחינת עשו וישמעאל, וכל האבות והאמהות עקר עבודתם היה לברר הדעת דקדשה, מבחינת טפת עשו וישמעאל שנתערב על־ידי חטא אדם־הראשון, כידוע. ועל־כן לאה שהיתה מרגשת שנאחז בה בחינת טפת עשו וכו' - היתה יראה שלא תפל בחלקו, ועל־כן היתה בוכה תמיד על זה, כי על־ידי הבכיה מבררין ומוציאין לחוץ בחינת טפת עשו וישמעאל.

וכמו כן כל אחד מישראל, כשמרגיש בעצמו אחיזת הסטרא־אחרא שהוא בחינת טפת עשו וישמעאל, שעדין לא נתברר אצלו הטוב מהרע - הוא צריך לבכות הרבה שלא יפל בחלקו של עשו, חס ושלום, שהוא השטן, הוא היצר הרע (בבא־בתרא טז.), ועל־ידי הבכיה והדמעות הוא מגרש בחינת טפת עשו וישמעאל כנ"ל. ועל־ידי־זה זוכה להמשיך הדעת אל בחינת מלכות האתרוג כנ"ל. וזה בחינת "ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר" וכו', שעל־ידי עיני לאה רכות, על־ידי הבכיה בחינת "נער בכה", על־ידי־זה "ורחל היתה יפת תאר", בחינת הדור האתרוג שהוא בחינת רחל, בחינת מלכות כנ"ל, והבן: