# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/941/1/

כי יש ארבע עולמות - אבי"ע (אצילות, בריאה, יצירה, עשיה). ושרשם ארבע אותיות הוי"ה, שהם בחינת ארבעה שמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה ב"ן, בחינת: טנת"א (טעמים, נקדות, תגים, אותיות). ומהם נמשכין הארבעה יסודות: ארמ"ע (אש, רוח, מים, עפר), שהם בחינת: דצח"ם (דומם, צומח, חי, מדבר), שכנגד זה הם ארבעה חלקי התפלה, כי קרבנות בעשיה וכו'. ובתחלה מתקנים אותם בעובדא בסוד 'יפנה ויטל ידיו', וציצית, ותפלין של יד ושל ראש, כמבאר כל זה בכתבים (פרי־עץ־חיים, תפלה פ"ה). ומבאר בעץ־חיים בתחלתו (שער ה' פרק א) שטעמים, שהם בחינת ע"ב - שם אי אפשר לדבר כלל, אך עקר התחלת התגלות מבחינת ס"ג, שהם בחינת נקדות ונשתלשל מבחינה לבחינה עד שנתגלה בחינת שם ב"ן, ושם היתה השבירה. ואחר כך נתתקן על־ידי אור 'מ"ה' החדש, שהוא שם מ"ה שנתחבר עם שם ב"ן, ומהם נתהוו כל העולמות מראש ועד סוף. וכל עסקנו ועבודתנו בתורה ובמצות לתקן ולהעלות הניצוצות שנשארו בין הקלפות משבירת כלים, כי נשארו רפ"ח ניצוצות שלא נתבררו עדין וכו'.

וכל זה הוא סוד הבת מלכה הנ"ל שברחה לחומות של מים וכו', כי ידוע שעקר הבריאה ועקר ההשתלשלות היה בשביל לגלות מלכותו (עץ־חיים, שער א, פרק א), ובשביל זה יצאו כל המלכים, אך על־ידי הסיגים נשברו ומשם נתהוו הקלפות והסטרא־אחרא בשביל הבחירה (שם שער יא פרק ה). והסיגים והסטרא־אחרא הם בחינת מלכות הרשעה, שכנגד מלכות דקדשה החפצים ואורבים תמיד לתפס לעצמן בחינת כבוד הבת מלך פנימה, כדי להגביר מלכותם, חס ושלום, ולהעלים מלכות דקדשה, חס ושלום, וכל עקר בריאת העולם היה בשביל לגלות מלכותו, כידוע. כי מאז נתאוה שתהיה שכינתו בתחתונים,

על־כן גם על בריאת העולם היה קטרוג עזא ועזאל, "מה אנוש" וכו' (תהלים ח, ה), והיו חולקים על התגלות מלכותו שאי אפשר בלי בריאת הגשמיים. וכל אלו החולקים ינקו מהסיגים שנמשכין מהשבירה, שמהם בחינת מלכות הרשעה. ובכל מלכות של שבעת מלכי אדום קדמאין דמיתו, בכל פעם נתפסה מלכות דקדשה למלך הרשע, בחינת מלכי אדום, שזה בחינת הניצוצות של מלכות הקדשה שנשארו בקלפה, שמהם יניקת מלכי אדום שתופסין ניצוצות מלכות דקדשה. ומאז חותרת הבת מלך לברח מהם עד שברחה לתוך חומות של מים, שהוא בחינת התקון, בחינת אור מ"ה החדש, שהוא כנגד יסוד המים. ועל־כן מים מטהרין מכל הטמאות וכו'.