# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/941/3/

וזה בחינת (בראשית ב, ט): "עץ הדעת טוב ורע", בחינת צומח, שהוא יסוד המים (עץ־חיים, שער נ, פרק א), שם עקר הבחירה, שהיא בבחינת מים, בחינת טהרה, כי עפר - בחינת ב"ן, מים - בחינת מ"ה. בתחלה עלה במחשבה לברא במדת הדין (בראשית־רבה יב, טו), בחינת ב"ן - עפר, ששם עקר אחיזת החצים. ראה וכו' הקדים ושתף וכו', בחינת מ"ה - רחמים, וברא משניהם. ושם עקר אחיזת הבחירה, כי בבחינת עפר לבד לא היה אפשר להתקים, ועקר התקון יהיה על־ידי משיח וכו', אבל גם עתה כל עבודת הצדיקים בבחינה הנ"ל. וזה בחינת קריעת־ים־סוף, בחינת (שמות יד, כב): "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". ומלאך האלקים (שם פסוק יט) - השכינה, קבלה החצים וכו' (עין מכילתא שם). והם בחינת (אבות ה, ד): עשרה נסיונות. "וימרו על ים" וכו' (תהלים קו, ז), ותחלת השליחות לפרעה להפך המים לדם (שמות פרק ז), ולבסוף הוציאם על־ידי קריעת־ים־סוף. "כל הבן הילוד היארה תשליכהו" (שם א, כב). ומשה בעצמו הורידוהו לתוך המים - על שם העתיד שצריך לרפאות הבת מלכה שבתוך המים, כי מה שהיה וכו' (זהר משפטים קכ.), ובת פרעה, בחינת מלכות שנכבשה אצל מלך וכו' - ירדה לרחץ מגלוליה (מגלה יג.), "כי מן המים משיתהו" (שמות ב, י).

עשרה מיני חצים - הם כלל כל המניעות מן הקדשה שמעכבים מכל הצדדים. יש על־ידי דבוריהם ופתוייהם שמכניסים חקירות וכפירות באדם. ויש על־ידי פתויים לתאוות. ויש על־ידי מדות רעות כעס וגדלות וכו', ויש על־ידי חצים ממש שנלחמים בחרב וחצים, ואינם מניחים לכנס לארץ־ישראל ולגבול הקדשה וכו'. וכשחס ושלום מתקבצים כלם יחד, זה בחינת עשרה מיני חצים. וכלם בחינת עפר ששם עקר אחיזת הסטרא־אחרא, בחינת (ישעיה סה, כה): "ונחש עפר לחמו". ועל־כן אסורים תולעים כל השרץ על הארץ (ויקרא יא, מא), כי בבחינת ב"ן שמשם בחינת עפר - שם היה עקר השבירה (עץ־חיים שער מב פרק א). ועקר הפגם הוא עצבות הפך השמחה (סימן קפט). ועל־כן רפואתה על־ידי שמחה - עשרה מיני נגינה.

עשרה מיני דפיקין - הם בחינת נקדות, שהם בחינת בריאה וכו' (עץ־חיים שם), כי הדפיקין הם בחינת נקדות, כמובא בתקונים (תקון סט, קה.), שיש דפק בחינת צירי וכו', וזה היה לו כח לתן חכמה בידיו להממנים, שהם השרים והממנים שבעולם, שכלם הם בחינת מלכות, והם חזוק המלכות דקדשה או חלישותה, חס ושלום, ועל־כן על־ידי הדפק יודעים איך המלכות וחלישותה ובריאותה.

המעכב רוח סערה יודע הנגון, שהוא בחינת נגינת הטעמים, שהם בחינת ע"ב - אצילות וכו', כי נגינת הטעמים הם על־ידי הרוח שבכנפי ראה, שהוא הרוח צפונית, רוח ניחא שבכנור של דוד (ברכות ג:). וטעמים ע"ב אצילות וכו' כנגדו בחינת מדבר, וזהו, "רוח סערה עשה דברו" (תהלים קמח, ח). "בראשית ברא" - 'לא היה צריך להתחיל וכו', אלא משום כח מעשיו' (רש"י בראשית א, א). 'כח מעשיו' דיקא, בחינת הכח שבידים, שעל ידו כובשין ארץ־ישראל, ששם עקר התגלות מלכות דקדשה שעכשיו מנחת חלשות בהימים ונהרות שסביב ארץ־ישראל (עין מדרש תהלים כד, ו), בחינת (תהלים כד, א-ב): "לה' הארץ וכו', כי הוא על ימים" וכו'. ושם בארץ־ישראל כל העשר קדשות (כלים א, ו), שאי אפשר לכנס להם בלא טהרת מים, 'ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם' וכו'. זה בחינת זריקת החצים שמשם נתנה ארץ־ישראל בידים של העובדי כוכבים, אך הוא חוזר ומושך החץ בחזרה, בחינת 'ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'.