# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/941/4/

"אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי" (בראשית מח, כב). "כי לא בקשתי אבטח" (תהלים מד, ז). "כוננו חצם על יתר" (שם יא, ב). "כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך" (שם לח, ג), כמטרא לחץ" (איכה ג, יב). "הנה החצים ממך". "והנה שלשת החצים צדה אורה" וכו' (שמואל־א כ), "אשכיר חצי מדם" (דברים לב, מב), תפלה - דריכת הקשת והחצים (סימנים ב, נה; סימן פג תנינא). 'זכאה מאן דידע לזרקא חצים, עד יפלח חץ כבדו - דסטרא־אחרא" (עין תקוני־זהר תקון יג, כט.). "כי חציך נחתו וכו', כי עוונותי וכו', כמשא כבד" (תהלים לח, ה). כבד מלא דם (עין בכורות נה.), הפך כבוד (סימן כט), שהוא בחינת עשרה מאמרות, שהם בשביל כבודו.

עקר הדבור של העשרה מאמרות שבהם נברא העולם (אבות ה, א), היה בזכות הצדקה שיעשו בני אדם - שבשביל זה נברא העולם, בחינת (תהלים פט, ג): "כי אמרתי עולם חסד יבנה", בחינת (בראשית ב, ד): "אלה וכו' בהבראם" - 'באברהם איש החסד' (בראשית־רבה יב, ט). וזה "אוהב צדקה וכו' חסד ה'" וכו' (תהלים לג, ה-ו), על־ידי־זה "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו" וכו'. "בפיך" (דברים כג, כד) - זה צדקה (ראש־השנה ו.), שהוא בחינת מים, בחינת (קהלת יא, א): "שלח לחמך על פני המים" וכו', [כמו שמבאר בסימן טו בלקוטי תנינא, עין שם כל התורה].