# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/964/61/

ענין שבועות שהוא קבלת התורה, על־פי המאמר 'אשרי־העם־השגחה' סימן יג.

והכלל, להמשיך השגחה שלמה הוא על־ידי שבירת תאות ממון, ושבירתה על־ידי צדקה. כי על־ידי שבירת תאות ממון - נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית, ונמשך דעת, ועל־ידי־זה יכולין לגלות תורה בעולם, כי על־ידי הדעת יכולין לקבץ ולקח נפשות בבחינת (משלי יא, ל): "ולקח נפשות חכם", ואזי (שם כא, כב): "עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה". ועל־ידי־זה זוכין להשגחה שלמה, כי התורה היא בחינת הראות, בחינת (עץ־חיים, שער ח, פרק א): 'תלת גונין דעינא ובת עין' (שלשת צבעי העין והבת־עין), ועל־ידי־זה שאנו סמוכים להתורה - אנו סמוכין להראות, ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה, ואזי אנו חוזרין ונצטירין בעיניו, שזה בחינת השגחה שלמה. אבל העכו"ם הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שני שינין, בחינת שני שכליות, כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשות ויש שכל שני שעולה עמהם ומביא תורה, שהם בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ארבעה ראשים וכו'; עין שם כל זה היטב.