# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/964/61/2/

וזה בחינת עמר שעורים וספירה שמתחילין תכף ביום שני של פסח, שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל, שהחכם הנ"ל מלקט הנפשות טובות, דהינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד, וגם מלקט הנפשות והרצונות שאינם טובים, בבחינת (שיר־השירים ה, א): "אריתי מורי עם בשמי", שזה בחינת אריה שבנפש, דהינו שמלקט 'מרת נפש', בחינת (מלכים־ב ד, כז): "ונפשה מרה לה", דהינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה "עם בשמי" - עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב, עין שם. וזה בחינת עמר שעורים, שהוא קרבן ממאכל בהמה (סוטה ו.), הינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשות והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות, שהם בחינת "מרת נפש", ועל־כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה, כי קבלת התורה תלוי בזה, כנ"ל. וזה בחינת עמר שעורים שפרש רבנו ז"ל במקום אחר (סימן י). ע' מר, הינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על־ידי בחינת "אריתי מורי" וכו', שזה בחינת עמר שעורים, כנ"ל.

וזה בחינת ספירה, שמיום העמר מתחילין לספר, שזה בחינת אסיפת ולקוט הנפשות שנפלו, שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם, להביאם תחת המספר והמנין - שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם, חס ושלום, שזה בחינת ספירה, כי הדבר המתפזר ונדחה - אינו תחת המנין, כי נהפך מנינם ומספרם על־ידי הפזור שנתפזרו ונפצו בארבע כנפות הארץ, אבל עכשיו אנו מקימין מצות ספירה - ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין - שלא יעדר אחד מהם, כי הניצוצות והנפשות הן הן הימים והמדות, כי כלם יוצאין מבחינת שבעה ימים, שבע מדות, כידוע. ועל־כן על־ידי ספירת הימים מקבצין הנפשות כנ"ל. וכל זה על־ידי בחינת עמר שעורים, שהוא בחינת "אריתי מורי" כנ"ל ועל־כן סופרין לעמר כנ"ל. ועל־כן מתפללין אז (תהלים סז): "יודוך עמים" וכו' (מגן־אברהם, סימן תפט, סעיף־קטן ה'), דהינו שיעלו כל הנפשות והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כלם.