# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/964/61/7/

וזה שסופרין שבע שבועות כדי לזכות לשבועות - לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה, שהיא בחינת (תקוני־זהר יג:): 'שבעה גלדי עינא', שהם בחינת שבעה ימים, שבע מדות, כמובא. וזהו בחינת שבעה ראשים של שתי השינין, שין של שלשה ראשין ושין של ארבעה ראשים, שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה (כמו שמבאר שם, עין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה. ועל־כן 'צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי' (ראש־השנה ה.), שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, דהינו שבעה ימים התחתונים ושבעה ימים העליונים, שהם בחינת שבע שבועות, כמובא בזהר (אמור צז:). והם בחינת שני השכליים הנ"ל, שהם תקוני דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה, שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים הנ"ל, כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת שבעה ימים ושבע מדות, כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על־ידי שני שכליות הנ"ל, שהם שכל עליון ושכל תחתון, על־כן סופרין ימים ושבועות שהם בחינת שבעה ימים ושבעה ימים, בחינת שני השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות, כנ"ל.

וזהו שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו' (דברים טז, ט). כי הספירה הוא לקוט וברור הניצוצות והנפשות כנ"ל. וזהו מהחל חרמש בקמה - מעת התחלת הקציר, כי העמר מתיר הקציר (עין מנחות סח.), כי קציר התבואה מן השדות הוא בחינת לקוטי וברורי נפשות, כידוע (עין ספר הגלגולים לח, נז). ועל־כן היו אסורים לקצר לפני העמר, כי אסור לקצרם לפני זמנם, וזמנם הוא מעת הקרבת העמר שעורים דיקא, כי אז נכנע הסטרא־אחרא ואז יש כח לברר נפשות בבחינת "אריתי מורי" וכו', שהוא בחינת העמר, בחינת ספירה כנ"ל, ועל־כן אזי דיקא יכולין לקצר התבואה מן השדות, דהינו ללקט נפשות כנ"ל. וזהו מהחל חרמש בקמה תחל לספר וכו', דהינו שמעת שמתחילין לקצר התבואה ללקט הנפשות, אז מתחילין לספר, שהוא גם־כן בחינת לקוט הנפשות להביאם ולקבצם מן הפזור תחת הספירה כנ"ל. וזהו ועשית חג שבעות וכו' (דברים טז, י) שמזה נעשה שבועות, דהינו קבלת התורה שמקבלין על־ידי לקוט הנפשות כנ"ל וזהו ועשית חג שבעות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו' - הינו בחינת צדקה רוח נדיבה, שעל־ידי־זה נשבר תאות ממון ועל־ידי־זה זוכין לחג שבועות, הינו קבלת התורה, כנ"ל.