# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/964/62/2/

ועל־כן קורין אקדמות שנתקן בלשון תרגום קדם שמתחילין לקרות מתן תורה, כדי להעלות הטוב שבתרגום להשלים את לשון־הקדש, כי אקדמות היא שיר ושבח נעלה ונפלא מאד, ונתקן בלשון תרגום, כדי להעלות ללשון־הקדש על־ידי־זה כנ"ל. וכן ביום־טוב שני שתקנו הפטרה מעין מתן תורה, דהינו (חבקוק ג) "תפלה לחבקוק" - כמו שכתוב שם (פסוק ג), "אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן" וכו', וכן תחלת ההפטרה: "תפלה לחבקוק הנביא על שגינות" וכו', שמדבר גם־כן משלמות לשון־הקדש על־ידי תרגום, כמו שכתב שם רבנו, שזה בחינת קבלת התורה כנ"ל. ועל־כן אומרים גם־כן מקדם שבח להשם־יתברך בלשון תרגום, דהינו "יציב פתגם" וכו', כדי להשלים לשון־הקדש כנ"ל. ועל־כן אוכלים אחר־כך מאכלי חלב, בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב', כמובא (מגן אברהם סימן תצד סעיף קטן ו), כי זה נעשה על־ידי תקון הברית, כמו שכתב רבנו שעל־ידי תקון הברית נמשך לבנונית לכל השס"ה גידין להלבין האדמימיות, בחינת דם נעכר ונעשה חלב, עין שם: