# אות ט

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/498/164/416/

ומזה מובן ומבואר ביותר קצת אחר כך באות ד' בביאור מאמר רז"ל (בבא בתרא ע"ד:) וחזינא האי אבן טבא דהדר ליה תנינא, זה מצח הנחש שמסבב ומתגבר על הרצון לפי הפירוש הראשון היינו כי המצח הנחש מתגבר להעלים ולהכחיש בחינת הרצון שלו יתברך המלובש בהנהגת הטבע, וכאלו אין שום רצון מלובש בזה מהשגחתו יתברך ונחית בר אמוראי לאתויי היינו שהחכם שבקדושה רצה להעלות ולקשר את הרצון המלובש בהנהגת הטבע אל שרש הרצון כנ"ל ולפי פירוש השני רוצה לומר שהמצח הנחש מסבב ומתגבר את עצמו על איזה רצון של אחד מישראל, ורוצה להטות רצונו אל חכמת הטבע ולכפור בהרצון חס ושלום והחכם שבקדושה מקשר הרצון של זה האדם אל שרש הרצון, ועל ידי זה אין לו שוב שום רצון לחכמת הטבע רק להכלל בהרצון העליון, ועל ידי זה בעצמו שרואין שיש להחכם כח כזה על ידי זה מכניע וסותר דעות חכמי הטבע כנ"ל והנה שרש הענין של מצח הרצון עיין באוצרות חיים דפוס קארעץ דרוש עתיק דף ל"א ושם מבואר שזה סוד המבואר בזוהר הקדוש כד סליק ברעותיה למברי עלמא וכו' עיין שם: