# אות ב

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/498/167/409/

במאמר הנ"ל אות ה"א, אמנם מי שרוצה לדבר עם חבירו ביראת שמים רוצה לומר כי מי שיש לו י"ש דבריו נשמעין לכל בני אדם כמו שאמרו רז"ל (ברכות ו:), ולמדו הדבר ממה שכתוב (קהלת י"ב) סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא וכו' (עיין חידושי אגדות שם) רוצה לומר שאז נשמעין דבריו לכל, מה שאין כן מי שאין בו יראת שמים, אז דבריו שמדבר בענין יראת שמים אין נשמעין, רק לאיש כשר החפץ ביראת ה' באמת בוודאי זה יכול לקבל מוסר מכל אדם על דרך (רמב"ם בהקדמתו לאבות) קבל האמת ממי שאמרו וכו', היינו אפילו מי שאין בו יראת שמים, כשמדבר דברי מוסר ויראת ה' בוודאי צריכין לקבל גם ממנו, רק מחמת שאין בו יראת שמים ויראת חטא על כן אין חכמתו מתקיימת אצל חבירו, ואף על פי שחבירו קיבל דבריו הוא רק לפי שעה ותיכף ומיד הולך ועובר הדיבור מלב חבירו ואינו מתקיים אצלו כלל מחמת שיצא הדיבור ממי שאין בו יראת חטא על כן מי שרוצה להכניס דעת בחבירו עד שיתקיים זה הדעת אצל חבירו וכו' כמבואר בפנים, צריך שיהיה לו בעצמו גם כן יראת שמים כדי שיהיה דבריו נשמעין וכדי שיתקיימו דבריו היינו כנ"ל: