# אות א

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/498/191/408/

על ידי הנגינה וכו' וסימן בכתף ישאו וכו' אמר המחברתב יש לפרש בזה בדרך צחות מאמר רז"ל בסוכה ל"ה מפני מה נענש דוד בעוזא וכו' מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר (תהלים קי"ט) זמירות היו לי חוקיך עיין רש"י שם ובחידושי אגדות, אמר לו הקדוש ברוך הוא וכו' הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין דכתיב (במדבר ז) ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, ואיהו אייתיה בעגלה כי באמת פירוש הפשוט של בכתף ישאו שישאו את הארון על הכתף ולא על העגלה, רק שרז"ל דרשו מזה לענין שירה, דאי כתיב בכתף לבד ידעינן גם כן דישאו, על כן דרשו אין ישאו אלא שירה שנאמר (תהלים פ"א) שאו זמרה וכו' כמבואר בש"ס שם ומחמת שעל ידי נגינה אדם ניכר אם קבל עליו עול תורה, על כן אמר דוד זמירות היו לי חוקיך והקדוש ברוך הוא הקפיד על זה כי לשון זמירות משמע אדרבא שאינם עליו עול, אלא לשעשע בהם בשעת צער כפי פירש"י, או שאין צריך לחזור עליהם כפי פירוש חידושי אגדות על כן אמר לו הקדוש ברוך הוא דברי תורה דכתיב בהם (משלי כ"ג) התעיף עיניך בו ואיננו וכו', היינו שצריכין להיות לעול על האדם שיהגה בהם תמיד ויחזור עליהם בכל עת ואתה קורא אותן זמירות, חייך שאני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין וכו' כנ"ל כי זה הפירוש הפשוט שצריכין לישא את הארון בכתף דייקא, זה יודעין אפילו תינוקות של בית רבן והגדולים יודעים שמרמז גם על השיר מדכתיב ישאו ולא בכתף לבד כנ"ל אבל הפירוש הפשוט שיודעים אפילו תינוקות של בית רבן בוודאי צריכין לקיים, ואיהו אייתי לה בעגלה נמצא שיש בענין זה קצת מבחינת מדה כנגד מדה, מחמת שאמר זמירות היו לי חוקיך נענש בזה שדרש ישאו לשון זמרה ושירה דכתיב שאו זמרה ושכח הפירוש הפשוט כנ"ל