# אות יב

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/498/252/419/

והנה בענין העשרה מיני נגינה הנ"ל יש נוסחאות שונות בדברי רז"ל בפסחים קי"ז, מבואר שנאמר בניצוח בניגון במשכיל במזמור בשיר באשרי בתהלה בתפלה בהודאה בהללויה וכו' עיין שם ובמדרש שוחר טוב הובא בילקוט שמואל ב' כב מבואר שנאמר בניצוח בניגון במזמור בשיר בהלל בתפלה בברכה בהודאה באשרי בהללויה וכן הוא ברש"י בתהלים על פסוק (תהלים א) אשרי האיש והנה אפשר לומר, כי הלל ותהלה הם בחינה אחת אך במקום משכיל שבגמרא תפס כאן לשון ברכה ובזוהר אמור ק"א מבואר שנאמר בניצוח בניגון במשכיל במכתם במזמור בשיר באשרי בתפלה בהודאה בהללויה (נמצא שבמקום ברכה והלל שבמדרש הנ"ל תפס כאן משכיל ומכתם) ועיין שם במקדש מלך כי משכיל הוא היסוד דבינה דתליא ביה סליחה חירו ירין ולפעמים מרמז על יסוד דזעיר אנפין וכו' ועיין שם ברמז כי אל אלקים במילואם גימטריא תהלים, והשני שמות אלו הם כללי חסדים וגבורות (וזה מכוון למה שכתב רבינו ז"ל גם כן בסימן ר"ה הנ"ל) ומתחיל מן נה"י דהיינו ניצוח ניגון משכיל שמשם התחלת בנינה ואחר כך מכתם תפארת וכו' מלמטה למעלה עד שהללויה הוא העליונה בכתר שלה שמגיע עד אימא ולכן הללויה גימ' אדנ"י אהי"ה וכו' ושם מבואר גם כן כי אלו עשרה מיני זמר הם תיקון לנוקבא להאיר אליה מכל קומת זעיר וכו' והנה תהלה הוא סוד מלכות ולפי שאלו הן מן הזכר נקרא תהלים ולא תהלות וכו' משכיל הוא יסוד זעיר מפני שממשיך האור מן הדעת ששם יסוד אימא שהוא המשכיל האמתי שמאירין בו חכמה ובינה והוא השכל השלם וכו' עיין שם ועיין בפרדס רימונים שער ערכי הכינויים בערך תהלה שכתב גם כן, כי יוד מיני תהלים הם בעשר ספירות בסוד המלכות וכו' עיין שם ועיין זוהר פנחס רכ"ג: למנצח תמן נצח וכו' הוד ביה הודו לה' וכו' צדיק ביה רננו צדיקים בה' (תהלים ל"ג), תפארת ביה (שם ק"נ) הללו אל הללויה וכו' בניגון ובזמר חסד וגבורה בשיר וברכה חכמה ובינה באשרי כתר בתהלה מלכות ועיין שם עוד בענין מכתם מך איהו צדיק תם עמודא דאמצעיתא וכו' גוף וברית חשבינון חד וכו' ועיין בתיקונים תיקונא תליסר, אשרי איהו אקיה אשר אקיה רישא לכל רישין וכו' עיין שם תנינא בשיר דא חכמה וכו' תליתאה בברכה ודא שכינתא עילאה וכו' דא בינה וכו' רביעאה במזמור דא דרועא ימינא וכו' חמשאה בניגון מסטרא דשמאלא וכו' שתיתאה בהללויה וכו' ודא עמודא דאמצעיתא וכו' שביעאה בניצוח דאיהו נצח ישראל וכו' תמינאה בהודאה וכו' ודא הוד ודאי וכו' תשיעאה ברינה ודא דרגא דצדיק חי עלמין וכו' והנה רבינו ז"ל תפס בענין זה נוסחת הגמרא בפסחים קי"ז הנ"ל רק שבמקום תהלה שבגמרא הביא רבינו ז"ל לשון ברכה שבנוסחת המדרש וזוהר פנחס ושבתיקונים הנ"ל ואולי מצא רבינו ז"ל נוסחא כזו בדברי רז"ל: