# אות ה

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/695/173/412/

שם אות ה"א, וזה בחינת אריה לשון לקט שמלקט מרת הנפש, היינו פגם הנפש עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב יש לפרש כי כשבא להצדיק מסתמא יש לו רצון טוב להתקרב לעבודת ה' על ידי ביאתו להצדיק אך בוודאי יש להאדם הזה עדיין גם רצונות שאינם טובים לדבר תאוה וכיוצא, שהרצונות אלו הם פגם ומרה להנפש והצדיק כשרוצה להעלות את נפשו היינו רצונו הטוב שיש לו להתקרב להשם יתברך, אזי צריך ללקט גם הרצונות שלו שאינם טובים ולתקנם בכדי שיוכל להעלות את נפשו, כי הרצונות האלו הם בחינת פגם להנפש ומעכב את עליית הנפש, על כן צריך החכם ללקטם גם כן ולתקנם, וזה בזה תלוי כי על ידי שעוסק החכם עם נפשו להעלותם לבחינת עיבור, על ידי זה בעצמו מכניס בו הרהורי תשובה להתחרט ולשוב מאד על פגמי הנפש שלו שהם בחינת מרת נפש ועד הנה יכול להיות שהיה מתאווה לדברים שאינם טובים שזה בחינת פגם הנפש בחינת ונפשה מרה לה, והוא לא הרגיש כלל במרירות נפשו ועכשיו על ידי שעוסק החכם להעלות נפשו הטובה, היינו רצונות הטובים שלו, על ידי זה בעצמו זוכה להרגיש ביותר מרירות נפשו מהרצונות שאינם טובים ומתחרט ושב עליהם מאוד, ואז החכם מעלה גם אלו הרצונות שהם בחינת מרת נפש, היינו המרירות שמרגיש עכשיו ברצונו על הרצונות שאינם טובים שלו, ועל ידי זה בעצמו מתקן החכם את אלו הרצונות עד שגם הם אפשר שיש להם חלק כביכול בהיחוד הקדוש, כי השכינה מתפארת כביכול חזי במה ברא קאתינא לגבך, שאף על פי שכבר נלכד כל כך ברצונות שאינם טובים הוא מתחרט עליהם עכשיו במרירות נפש עצום מאוד כזה ויש לו עכשיו רצונות טובים כל כך להתקרב להשם יתברך וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי, מורי הוא בחינת פגם הנפש מרת נפש והצדיק מלקט אותם (ומתקנם על ידי הבחינה הנ"ל), עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב (ובדרך צחות יש לומר, כי ידוע כי מור הוא המוסק שנעשה מדם חיה טמאה, כמו שפסק הרמב"ם ז"ל בפרק א' מהלכות כלי המקדש, ואף על פי כן נעשה ממנו אחר כך בשמים ראש לשמן המשחה, שזה בחינת עוונות נתהפכין לזכיות על ידי תשובה מאהבה בחינת במקום שבעלי תשובה עומדים וכו', ועל כן גם כאן מכנה אלו הרצונות הפגומים שנתתקנו על ידי החכם בשם מור, והרצונות הטובים בעצמותם נקראים בשם בשמים כי הם בעצמם טוב ומעלין ריח טוב) ובדרך קצרה יש לומר כי הצדיק מעלה את החרטות ומרירות נפש שיש להם עכשיו, על מה שהיה להם לפעמים איזה רצון לדברים שאינם טובים, שהם פגם הנפש שזה בחינת מורי עם בשמי, עם הרצון הטוב שיש להם למצוות ולמעשים טובים ולהתקרב לעבודתו יתברך: