# אות ט

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/695/220/416/

שם אות י', ולזה צריך שיהיה לימודו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, היינו שעל ידי לימודו עם תלמידו יהיה (סנהדרין צ"ט) כאלו עשאו לחבירו וכאלו עשאו לדברי תורה וכו' אפשר דרוצה לומר כי מאחר שלומד באופן זה אפילו אם בשעת התחלת הלימוד אז התלמיד אינו הגון, הלא הרב לומד עמו בכוונה זו בכדי לעשות אותו אדם חדש ממש שזה בחינת כאלו עשאו לחברו, ונמצא שמעתה יתחדש לטובה ויהיה תלמיד הגון, ואם חס ושלום לא רצה גם עכשיו אחר הלימוד להתחדש לטובה, נמצא שלא פעל עמו הרב תכלית כוונת תלמודו שיהיה כאלו עשאו לחברו, אז אף על פי כן לא יהיה הלימוד בבחינת (חולין קל"ג) הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון רק יהיה נחשב כאלו לא למד עמו כלל שום דברי תורה, כי הלא הוא למד עמו על אופן שיהיה כאלו עשאו לחברו וכאלו עשאו לדברי תורה, מה שאין כן עכשיו שלא פעל כוונתו שיהיה כאלו עשאו לחברו אז גם כן כאלו לא עשאו לדברי תורה, וכאלו לא למד עמו דברי תורה כלל, וזהו על ידי שהשם יתברך שומר אותו שלא יהיו דברי תורתו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון רק יהיה נשכחין ממנו כו' ולבאר יותר קצת כי רבותינו ז"ל למדו זאת שהוא כאלו עשאו לדברי תורה מפסוק (דברים כ"ט) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם נמצא שפירשו ושמרתם שילמד דברי תורה לחברו, כי זה בחינת שמירה לדברי תורה, כי אם לומד בעצמו לבד יכול להיות שיהיו נשכחין ונאבדין ממנו חס ושלום וכשילמוד עם חברו אזי הם בבחינת משומרין על ידי שחברו יזכרם וכל זה כשהתלמיד הוא הגון שאז נחשב הלימוד כאלו עשאו לחברו שזה בעצמו גם כן בחינת שמירה לדברי תורה, כי כבר הם משומרין מאחר שעל ידם נעשה הולדה חדשה ואדם חדש, ועל דרך שאמרו רז"ל (סנהדרין י"ט:) גם כן המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו, מה שאין כן אם התלמיד אינו הגון, אז לא די שאין הדברי תורה משומרין על ידו, רק אדרבא הלימוד הזה שלמד עמו נחשב פגם חס ושלום להדברי תורה, וכאלו כתבן על עור בהמה טמאה, וגם יכול להזיק להרב עצמו חס ושלום כמבואר בפנים על כן מאחר שכוונת הרב לטובה, והמניעה הוא רק מצד התלמיד, אז הקדוש ברוך הוא שומר אותו שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של זה התלמיד רק יהיו נשכחין ממנו ובזה מדוקדק מאוד לשון רבינו ז"ל שכתב אזי השם יתברך שומר אותו וכו', שומר אותו דייקא כי מאחר שכוונת הרב לקיים בלימודו עם תלמידו מצוות (דברים כ"ט) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם, והלימוד לתלמיד שאינו הגון הוא בחינת ההיפוך מכל זה חס ושלום, על כן הקדוש ברוך הוא שומר אותו וכו' כנ"ל ואפשר לומר שענין הלימוד שעל ידי זה יהיה כאלו עשאו לחברו וכאלו עשאו לדברי תורה זהו בעצמו בחינת העסק שעוסק הרב לעורר בני אדם משינתם כמבואר לעיל אות ו' כי יש בני אדם שישינים את ימיהם ואף שנדמה להעולם שהם עובדים את ה' וכו', אף על פי כן כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם וכו' כי הוא בלא חיות ושכל שהוא בחינת פנים וכו', ועל כן צריך לעוררם משינתם וכו' וכשמעוררם משינתם על ידי לימודו עמהם שזה בחינת חייהו עוררהו הנ"ל, על כן נחשב כאלו עשאו לחברו ממש וכאלו עשאו גם כן לדברי תורה, כי מתחלה היו הדברי תורה של התלמיד בלא חיות ושכל, ולא היו יכולין להתעלות למעלה, ועכשיו יש בהם חיות ושכל ונחשב כאלו עשאן ממש וזה שכתוב (דברים כ"ט) ושמרתם וכו' ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון, היינו שיהיה נמשך חיות ושכל בהמעשה והעבודה כנ"ל וכבר ידוע בכתבי האריז"ל כי הזכירה הוא מבחינת פנים וכו' והשכחה הוא מבחינת הסתרת פנים בחינת אחורים (שזה בחינת עד אנה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני), ועל כן זה התלמיד שאינו הגון שאינו רוצה לקיים תכלית כוונת הלימוד של הרב שיהיו כאלו עשאו לחברו וכאלו עשאן לדברי תורה, וזהו על ידי שעוסק לעוררם משינתם ולהמשיך בהם חיות ושכל שהוא בחינת פנים, ועל כן השם יתברך מפיל עליו שכחה וכו' כנ"ל: