# אות יז

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/695/221/424/

והנה במאמר זה אות ב' מבואר שם מענין ידי הסמיכה וידי הכתיבה, ושעל ידי הסמיכה לרבי הגון שהנהגתו בבחינת משפטי אמת על ידי שיש לו אמונת חכמים בשלימות, אזי על ידי הסמיכה שאז מקבל חכמתו מבחינת יד ה' בבחינת (דברים ל"ד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו, אזי מביא הארה וכח בכתב ידינו וכו' ולפי עניות דעתי רימז גם בזה סמיכה להר"ר נתן ז"ל, כאשר כבר רמזנו למעלה קצת בענין מה שביארנו קצת על המאמר קרא את יהושע סי' ו' ושגם במאמר כי מרחמם ינהגם בלק"ת סי' ז' שנאמר בשנת תק"ע שהיא שנה האחרונה של ימי חייו ז"ל, וגם שם מובא בסוף המאמר פסוק זה (שם) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה וכו', ואז הבינו גם קצת מאנ"ש שכוונתו ז"ל להסמיך בזה את הר"ר נתן ז"ל, בפרט לפי מה שמבואר לעיל מה שאמר לו רבינו ז"ל ואם יש לך אמונה וכו', מובן מזה שגם רבינו ז"ל הסכים למחשבותיו שיש לו אמונה שלימה, רק שצריך לתקן עוד בחינת האמונת חכמים להאמין גם בעצמו ובחידושיו שהוא מחדש ואם כן בוודאי היה ראוי לסמיכה, מאחר שיש לו אמונת חכמים בשלימות וזוכה להוציא משפטי אמת והנהגות ישרות מכל הלימודים שלומד, שזה בעצמו כל ענין החיבורים הקדושים שחיבר הר"ר נתן ז"ל שהם ספרי ליקוטי הלכות שהתחיל לחברם בחיים חיותו של רבינו ז"ל ובפקודתו ז"ל, אשר כל יסוד ענינם הוא רק על קוטב זה להוציא מכל הלימודים שהאדם לומד משפטי אמת והנהגות ישרות הן מהלכות בשר בחלב ותערובות וכו', והן מהלכות טוען ונטען, וגביית חוב ופקדון, ושומרים, וכל כיוצא בזה, וכמובא גם בהקדמה של ספר לקוטי הלכות וחכם כזה בוודאי ראוי לסמיכה