# אות ד

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/695/223/411/

שם, ועל כן נקראת הבחינה המקבלת הששה טפחים הנ"ל מטפחת רוצה לומר כי מטפחת פירושו מפה, כמו שפירש רש"י בישעיה ג' המטפחות והחריטים פירש"י המטפחות מפות, ומפה על פי רוב בדברי רז"ל פירושו הכיסוי של בגד שפורסין על השלחן בעת האכילה מלשון פורס מפה ומקדש וכאלה רבות (ובלשון אשכנז טישטעח) שעליו מסדרין ועורכין את הלחם שהוא בחינת לחם הפנים שהוא בחינת ברית הכלול מששה טפחים ועל כן נקראת מטפחת ועוד יש לומר דרוצה לומר על פי שמבאר לקמן, שהשש שעורים הם בחינת הששה טפחים, ועל כן אמר כאן שבשביל זה נקראת מטפחת וכו' רמז על בחינת הששה טפחים, ובזה רימז לה שפעלה בקשתה שבקשה (רות ג) ופרשת כנפיך שזה בחינת הששה כנפים בחינת הששה טפחים הנ"ל ואפשר לומר שזהו שאמרו רז"ל הובא ברש"י שם במגילת רות, שבזה רימז לה שעתיד לצאת ממנה בן שיתברך בששה ברכות, היינו מלך המשיח שנאמר בו (ישעיה י"א) ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו', כי הששה ברכות אלו יש לומר שהם בחינת הששה טפחים הנ"ל, רוח חכמה ובינה הוא בחינת בשתים יכסה פניו בבחינת (קהלת ח) חכמת אדם תאיר פניו, וחכמה הוא בחינת חסד ורחמים ורצון כידוע, ובינה דינים מתערין מינה שזה בחינת בשתים יכסה פניו כמבואר בפנים שזה בחינת מגלה טפח ומכסה טפח, כי לפעמים מגלה פנים של רצון והשגחה ומכסה פנים של כעס (שזה מבחינת חכמה כנ"ל) ולפעמים מכסה פנים של רצון והשגחה ומקבל על עצמו יסורים בשביל העולם (שזה נמשך מבחינת בינה אשר דינין מתערין מינה) ובאמת זה בעצמו הוא גם כן בחינת חסד ורחמים כי הוא טובת העולם, גם מחמת שהצדיק בעצמו בוחר יותר בהשפעה והשגחה רוחניות, וזה כי באמת חכמה ובינה כלולין זה מזה בחינת הבן בחכמה וחכם בבינה כמבואר כל זאת במקובלים, רוח עצה וגבורה זה בחינת בשתים יכסה רגליו שהוא בחינת מגלה טפח ומכסה טפח נגד העולם שהם בחינת רגלין נגדו שנמשכין אחר עצתו בבחינת (שמות י"א) וכל העם אשר ברגליך ההולכין אחר עצתך כמבואר בפנים ועל כן כשהוא מגלה טפח אז הוא בחינת רוח עצה כי נמשכין אחר עצתו וכשהוא בבחינת מכסה טפח אז הוא בבחינת וגבורה כי גבורה הוא בחינת צימצום והעלם האור וכיסוי ומחמת שגם בחינת הגילוי שלו אצלם הוא על ידי בחינת כיסוי הנ"ל שזה בחינת בשתים יכסה על כן באמת כולל רוח עצה וגבורה ביחד רוח דעת ויראת ה' הוא בחינת ובשתים יעופף שכל מה שיודע יותר בידיעת ה' הוא יודע שהוא רחוק מאוד מהשם יתברך ואינו יודע כלל שזה בחינת רוח דעת ויראת ה' שכל מה שיודע ממנו יתברך ביותר הוא מתירא ביותר כי יודע שהוא רחוק עדיין ממנו יתברך מאוד ואינו יודע ממנו כלל כי גדולת הבורא אין שיעור כמב"פ ועל ידי זה נופל עליו יראה גדולה כי היראה היא בבחינת התרחקות דקדושה כביכול כ"ש (שמות כ) וינועו ויעמדו מרחוק, וגם במשה כתיב (שם ל"ד) ויראו מגשת אליו וכמבואר בספרים ועל כן בחינת בשתים יעופף הנ"ל שהוא בחינת שלום לרחוק ולקרוב כמבואר בפנים הוא בחינת רוח דעת ויראת ה' כנ"ל ואולי אפשר לומר באופן אחר גם כן, ועל כל פנים הששה ברכות הם בבחינת הששה טפחים שש כנפים הנ"ל: