# אות יב

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/695/656/419/

וזה שנאמר אצל אברהם בשעה שרדף אחר המלכים להציל את לוט, כי ראה שממנו יצא נשמת דוד ומשיח שהם בחינת מלכות בחינת תורה שבעל פה כידוע, וכמבואר גם כאן בסוף המאמר, דוד זה בחינת תורה שבעל פה על כן כתיב אז וירק את חניכיו, חניכיו זה בחינת חסדים בחינת חיבוק כמבואר בפנים, ואז נמשך על השכינה הארה מעולם הבינה שזה בחינת ירוק כנ"ל, ובחינת הנשיקין הוא על ידי חכמה ועל ידי חכמה עיקר בנינה שאז היא ראויה לזווג וכו' כמבואר בפנים ועל כן כשהצדיק משכיל בחכמתו וכו' עד שלומד הצירופין וחוזר ועושה מהם צירוף ההלכה שהיה מקודם שנתקלקל, על ידי זה מעלה הצדיק את השכינה לבחינת נשיקין, ואז מתעורר זווגא דגופא בגופא שהשכינה בין תרין צדיקייא יתבא וכו' כמבואר בפנים ועיין בפירוש ספרא דצניעותא ענין הדרוש של אני חבצלת השרון שושנת העמקים הנ"ל בביאור יותר: