# אות יג

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/695/815/420/

ולבאר קצת בקצרה זה שהיה שוכב על הארץ וכו' זה בחינת הנשמה שהיא מסובלת ביסורים פת במלח תאכל וכו' ועל הארץ תישן ואפשר שלזה מרמז מה שכתב לעיל אחד היה שוכב על הארץ דייקא כנ"ל וסביבו היו יושבים בעיגול וסביב העיגול עוד עיגול וכו', וכן עוד כמה עיגולים וסביבם היו יושבים עוד אנשים בלי סדר, ואותו האמצעי היה עושה בשפתיו וכולם סביבו היו עושים בשפתותיהם אחריו, מרמז על מה שכל מפרשי התורה הן מקבלין מזאת הנשמה, ומחמת שגם במפרשי התורה יש בהם כמה מדריגות כי יש בהם גדולים וקטנים, ויש מפרשים על פי סודות התורה, ויש על פי רמז או דרש, ויש על פי פשוט, ויש שאין יכולים לחשוב אותם בין מפרשי התורה, רק שאף על פי כן יש להם גם כן איזה שייכות וחלק בפירושי התורה, כמצוי גם אצל אנשים פשוטים שמזמין להם השם יתברך איזה פירוש וחידוש אמיתי בתורה על פי פשוט או בדרך חידוש ודרש וכל ביאורי התורה הכל נמשך על ידי הנשמה הזאת, רק שמפרשי התורה העוסקין בזה בקביעות הם בבחינת עיגולים להנקודה האמצעית שהיא הנשמה הנ"ל, כי מקבלין ממנה בקביעות, ושאר אנשים הם בחינת שיושבים סביבם בלי סדר כנ"ל ומה שהשיבו לו על זה האמצעי שנתקרר ונגוע ופסק מלדבר והפסיקו הם גם כן מלדבר, זה בחינת שכשהנשמה הזאת נופלת מבחינת (ירמיה כ"ג) הלא כה דברי כאש ודבריה מצטנין אזי היא נסתלקת, ואזי נסתלקין גם ביאורי התורה הנמשכין על ידה, ואזי כל מפרשי התורה אין יכולין להשיג שום ביאור בהתורה, ואז נתעורר מריבה על הצדיקים זה בחינת מה שרצו להשררות והתחילו לטעון עמהם ורצו להרגם וכו' והנה התורה הקדושה מרמזת לנו כל הענין הזה (כפי מה שביאר לנו רבינו הקדוש והנורא ז"ל) בפרשת חקת בענין מדבר צין בחינת דיבור מצונן ששם מתה מרים בחינת הנשמה הנ"ל, ואז נסתלק הבאר בחינת ביאורי התורה הנמשכין על ידה, ואז ויקהלו על משה ואהרן הם בחינת שני השררות הקדושים הנ"ל (ולא לחנם הוטב בעיניו מאוד מהות של השררות), וירב העם עם משה וכו' בחינת המריבה שנתעורר אז, והטענות שטענו עם השררות הנ"ל ורצו להרגם וברחו מפניהם כמו שכתוב (במדבר כ) ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד, ופירשו המפרשים ז"ל שבאו כדמות בורחים מפניהם, וכן אמרו רז"ל הובא בילקוט כיון שראו משה ואהרן פניהם זועמין ברחו להם לאהל מועד וכו' האהל יפה הוא אהל מועד