# אות יב

> מקור: https://rabenu.app/books/prpravt-lchkmh/695/967/419/

(וכפי זה אפשר לפרש כפשוטו, דצדיקיא עבדין מצותא בסטרין אוחרנין דלא יתקרבו למשכנא דקדושה, היינו שעושין מחלוקת ביניהן כדי שיתרחקו על ידי זה אותם שהם דביקים בסטרין אוחרנין בסטרא דמותא, על ידי שפגמו בטיפי מוחין שזה בחינת חמץ סטרא דמותא, שעליהם נאמר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים, ועל כן מי שלא פגם בטיפי מוחו בוודאי אינו שומע כלל המריבה ואינה מבלבלת אותו כלל, ומי ששומע המריבה ידע כי אין המריבה אלא בשבילו כנ"ל וצריך להתעורר על ידי זה דייקא לשוב ממות לחיים כנ"ל) ועיין בליקוטי הלכות תפלין הלכה ד' אות ד' ה' מבואר ענין זה ביותר ושם מרומז קצת גם דברינו הנ"ל ובאמת שני הפירושים הנ"ל המה עולים בקנה אחד כי מי שלא זכה לריב בעצמו עם ההרהורים ושלא יניחם ליכנס במוחו, אזי צריך לעמוד בנסיון זה של מחלוקת שבין הצדיקים, ועל ידי זה דווקא זוכה להתקרב ולשוב בתשובה וכו' עד שזוכה לבחינת רעמים וכו' וזה שכתוב שם אמר הכתוב (תהלים פ"א) אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה, מי מריבה זה בחינת מצה בחינת מוחין וכו' היינו שנבחן תחלה אם זכה לשלימות המוחין על ידי שהוא בעצמו עשה מצה ומריבה עם ההרהורים, או על כל פנים עמד בנסיון זה של המחלוקת שבין הצדיקים לבלי להתרחק על ידי זה חס ושלום רק אדרבה כנ"ל: