# שיר ידידות לכבוד מורנו ורבנו

> מקור: https://rabenu.app/books/sefer-shir-yedidot/1572/

שיר זה בספירים יסדתיו. לכבוד אדוננו מורנו ורבנו רפדתיו. אין כבוד אלא מכבוד תורותיו כבדתיו. זעיר משם זעיר משם קבצתיו. כי מעולם מקצת שבחו להיות על לשוני חמדתיו. יגעתיו ומצאתיו שמרתיו ולא אבדתיו:

למנצח אשר לנצח ינצח. במזמור שיר בנגינות אנצח:

למנצח למדתו נצח. כאשר פיו פצח. האני לא נצחתי, נצחתי ואנצח:

על כן נחמן בשם יקרא בפצח. כי מנחם ויניח לנצח. מצורר המחרף ברצח:

שושנים שפתותיו מעשה רוקח. כקטרת סמים לריח ניחוח. עצת נפש במתק יפצח:

לבני תמותה יתיר קוח. לאין אונים יתן כח. לדלת עם הארץ היה מנוח:

קרח מאבדון כתמר יפריח. חטאת ירבעם ירפא וימריח. חוסיו משאול יוציא ומתחתיות יניח:

משכיל אל עשוקים למלטן מפח. בחכמה נשפט את אוילים ועם חכמים התוכח. חושב מחשבות לבל ידח נדח:

שיר פשוט יכפיל ישלש וירבע בנגון ונצוח. עלי ע"שו"ר יעלה ל"ע"ב אור צח ומצחצח. לחלק גמול לישרים לעת חיי נצח.

ידידות אורותיו הופיע והזריח. עלי תלמידו הקדוש נתן והניח. וינח עליו את הרוח:

רחש לבב אנוש ממנו לא התכחש. בנענוע שפתים הכיר לחש:

לבי ומצפוניה ממנו לא אכחש. להודות לפניו אמהר ואחיש.

דבר איש ועצתו יבין וירחש. כי פלא יועץ הוא ונבון לחש.

טוב הוא ומציל חוסיו מעצת נחש. יריביו עליו בדו כזב וכחש:

אמר אביע עלי מתחיל וגומר. אומר וגומר. לא יכבה אשו ויגמר. אך יהי עולה ומתמר:

אני העני הנדכה המשורר. באבק רגליו איחל להתעפר. או כעפר תחת רגליו להתפורר:

מעשי הטובים יברר ויהדר. והרעים יכפר ויגדר. צרי נפשי יעקר וימגר.

למלך חמתו יעצר. בעדי יעתיר ויפצר. כל חמתו עלי לא יעיר:

לשוני אלמד תמיד לומר. איני יודע שבחו לגמר. בלחש ארחש כענבים בכומר עופרת וברזל וצפרן שמיר. נערך לחקק על לב קשה כצור. דברי תורתו אשר גלה ואמר:

סופר צעדי איש להדריכו בארחות ישר. מכחו יתן בעדו שחד וכפר. להוציא ממסגר אסיר בכושר:

מהיר במלאכת מקדש והעיר. לפני מלכים יתיצב לשאל ולהעיר. מה זה ידעתם ומה זה השגתם מאור הבהיר.

יפיפית יפיפית. כי בעיניך מלך ביפיו חזית. עיניו נתן לך כי צדיק אתה. ארץ מרחקים בעיניך ראית.

מבני עליה נתעלית. כי בן יקיר אתה. ועבודת עבד עבדת:

אדם לשבת על הכסא נהיית. את אדוניך בשתי עולמות כבדת. משפט לבאי עולם תתן אתה:

הוצק שמן ראש על ראשך אשר קדשת. התגדלת והתרוממת ונתכבדת. כי חותם ברית קדש שמרת ונטרת:

חן בעיני כל נשאתה. כי בתפלתך לכל השפעת. לעליונים ותחתונים מלוה נהיית. בכן כל עז פנים במבטך השפלת:

בשפתותיך רבים רעית. ומרעים טובים עשית. כי צדיק אתה:

על כן בחכמתך היכל קדש בנית. בירושלים לך יאמר קדוש אתה. בבית וחומה יד ושם קנית:

כן בקדש שיחותיך אשר שחת. כבלמוד תורתך פה לאלם התרת. ובעלי תרופותיך פה עקרות התרת:

ברכך מבנים אשר כן הלדת, ונשמות מצחצחות להם המשכת. כבני רחביה למעלה רבית. אך מחטאי הדור אותם לא גדלת:

אלקים יראת חליפות השארת. חכמות אשר בפיך דברת. ותבונות אשר בלבבך הגית. גם בנות מחטבות צמח דוד בהם נטעת:

לעולם העליון עלית. בצרור החיים נצררת. חכמתך אחריך ברכה השארת. לתלמידך הקדוש אשר נתן לך ובחרת. ובזה אתה כלא מתה:

וכדוד מלך ישראל חי וקים אתה.

נחל נ'ובע מ'קור ח'כמה יפוצו חוצה מעינותיך:

חיים ארכים חיים טובים חיים נצחיים חיית כל ימיך:

מדרגא לדרגא עלית בכל פעמי רגליך. כל העולם כלו לכף זכות הכרעת בכל פסיעותיך:

נטע נעמן נטעת בתוכנו זרע קדש יוצאי חלציך היקרים ותלמידיך הקדושים וחדושי תורותיך:

יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך:

שיר ידידות מורנו (הרב רבי נתן זכרונו לברכה) אדון כל הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים.

דבריו מגיד ליעקב חקיו ומשפטיו, לישראל עם עמוסים.

ובעבותתנו לא עזבנו אלקינו וישלח לנו מושיע ורב בכל דור ודור מגן הוא לכל החוסים.

נפשנו חכתה לה' גם עתה אין דור יתום.

ישפיע עלינו מטובו רב חסד, לקרב הרחוקים להצילם מיד שוסים.

נקשר עצמנו לצדיקי הדור המאירים לנו בכל פנותם.

ומפיהם אנו חיים אשרי הבאים בחצריהם ובטירותם.

מי ימלל גבורות ה' ואפלו כל הימים דיו וכל אגמים קלמוסים.

והוא אמר ועשה עמנו גדולות ונוראות נפלאות ונסים.

רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, למען עשה כהיום הזה, עם רב להחיותם.

ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם מאן מלכי רבנן המאירים אור לכל בני ישראל במושבותם.

נפש רעבה ימלא טוב להציל נפש העשוק משאול תחתיות לחיים נצחיים לזכותם.

ורבנו חשב מחשבות לבל ידח ממנו נדח להחזיר למקור נפשותם.

ואנחנו לא נדע מה נעשה ומה נעבד עד בואנו שמה אל צדיקי הדור האמתיים, הם יורונו הדרך ונלך בנתיבותם.

רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבר לו האדם מיום עמדו על דעתו עד בוא עת פקדתו.

בכו כל בעלי נפש החסים על מספר ימיהם ומרחמים על נפשותם.

יתפלל על זאת כל חסיד אליך לעת מצא. לזכות למצא רב ומנהיג דרכי תשובה להורותם.

נשוטט לבקש את דבר השם למצא מי שישקד על תקנות נפשנו מאשפות עפר לדלותם.

ועל מי לנו להשען כי-אם על אבינו שבשמים להודיענו דרך האמת וצדיקי אמת המרחמים על עניי הצאן לישר לבותם.

הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתם.

רבות בנות עשו חיל ואיש אמונים מי ימצא שיפנה לעמו לרפא משובותם.

בקשו צדיק בקשו ענוה הסובל ונותן עין לסוררים להשיבם מרעתם.

רב וצעיר גדול וקטן הכל צריכין למרי חטיא לבקש תורה מפי הרב האמת כי ממנו תוצאת חיותם.

יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת הצדיק המשפיע מטובו לבית ישראל להקימם מעפר ולהחיותם.

נאמן רוח מכסה דבר, אשרי הבאים בצל קורתו.

חכו ממתקים וכלו מחמדים אשרי יולדתו והורותו.

מאד עמקו מחשבותיו אין חקר לתבונתו.

נפת תטפנה שפתותיו שושנים מה נמלצו לחך אמרתו.

בן חכם ישמח אב, אשרי שזה ילד אשרי שזה גדל.

נפשות אביונים יושיע וחסו בו עם עני ודל.

שמחה לאיש במענה פיו אשרי אנשיו העומדים לפניו לשמע את חכמתו.

מה טובו ומה יפיו אזן שומעת תוכחת מוסר פה אל פה לקבל הדבור מפי המדבר בעצם קדשתו.

חלוק בין השומע מפי הרב למעין בספר. יבאר במאמרים הבאים המאירים עינים כצאת השמש בגבורתו.

החפץ למלאות ידו לה' ישים לבו לדברים הנאמרים בספר הזה יפתחו עיניו ויתלהב לבו לעבודתו.

ישיש כגבור לרוץ ארח והוא כחתן יוצא מחפתו.

צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם תזל כטל אמרתו.

ולא יאשמו כל החוסים בו. ראשיתו מצער ישגא מאד אחריתו.

נרו יאיר הולך ואור עד נכון היום נגילה ונשמחה בישועתו.

זכר עשה לנפלאותיו, חנון שלחו לגלות מצפוני אורותיו.

צדיק יסוד עולם כן יגיעו כל הולכי ארחותיו.

לברכת עולם ולאשר הצפון יזכו כל שומרי פקודיו.

חולק על הרב כחולק על השכינה.

זר לא יתערב בשמחתנו דקמבעי לו קינה

קול רנה וישועה באהלי צדיקים, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.

חזקו ואמצו לבבכם כל המיחלים לה' כי אחרית לאיש שלום.

זד יהיר לץ שמו. פתאם יבוא אידו גיהנם כלה והם אינם כלים.

קדש ישראל לה' כזהר הרקיע יזהירו המשכילים.

ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו.

נכונים ללצים שפטים יבואו עליו בנשק ברוח יברח מידו

' תפיר עצתם ותקלקל מחשבתם ה' אמר אלי בני אתה כאלו היום ילדו.

חץ שחוט לשונם. חץ יפלח כבדו.

זדים הליצוני עד מאד אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו.

קרוב ליראיו ישעו להפליא עמהם חסדו.

חלילה לך וחלילה לך מלהתיאש לאמר מה יועיל לרב חטאתי ופשעי המרבים אשר הרביתי לפשע נגדו, סגר עלי הדרך, אין לי עוד תקוה חס ושלום לשוב אליו יתברך ולעבדו, כי לא כלו רחמיו ולא אפס לנצח חסדו ולשבים פשוטה ימינו ופתוחה ידו, הצופה לרשע וחפץ בהצדקו. כי טוב ה' כי לעולם חסדו. עד כה עזרנו רחמיו והגיע דברינו אלה. כי הציקתני רוחי ועל ה' נשים תקותנו, אשר עד כה ברחמיו העצומים היה בעזרתנו. גם עד זקנה ושיבה אלקים אל תעזבנו. אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו. עד יבוא גואל צדק להאיר עינינו. אמת מארץ תצמח וצדיק משמים ישקיף על כל ישראל ועלינו. ונזכה כלנו לעבד את ה' באמת בנערינו ובזקנינו. מלך ביפיו תחזינה עינינו, במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

תם ונשלם