# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/shivcheyharan/139/21/

ובענין תאות אכילה, היה לו גם־כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה. כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאות אכילה, כנזכר לעיל. אחר־כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד. וכל־כך היה קשה עליו שבירת תאות אכילה, עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה. ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר, כי אי אפשר לשברה. כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו. ואף־על־פי־כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי.

וגדל קדשתו בפרישות תאות אכילה, היה מפרסם לעין כל. כי לא היה אוכל כלל, וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד. והכרח להכריח עצמו בכל הכחות כדי לאכל מעט, כדי שיהיה לו איזה כח לחיות. ואמר שבתחלה התחיל לשבר תאות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכל פחות ממה שהיה אוכל תחלה. וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקדם, ראה שגם עדין יש לו תאוה בזאת האכילה, אף־על־פי שהיא פחותה מקדם. והתחיל שוב לשבר תאותו ולאכל עוד פחות מזה. ואחר־כך ראה שגם זה תאוה, ואכל עוד יותר פחות. וכן אחר־כך ראה שגם בזה יש לו תאוה עדין, ואכל עוד יותר פחות. ובדרך זה נהג עד שהיה אכילתו פחותה ומעוטה מאד מאד בתכלית הצמצום והמעוט, אשר אי אפשר לבאר. ואחר־כך ישב עצמו, שאף־על־פי שאכילתו מעוטה מאד, אף־על־פי־כן עדין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל. והתגבר עצמו ושבר התאוה גם בזה המעט. עד ששבר תאות אכילה לגמרי, ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה, עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא.

ובין כך ובין כך שהיה פורש עצמו כל־כך מהאכילה, מחמת זה לא היה יכול עוד לאכל כלל. וכפי הנראה מדבריו היה, שאחר־כך היה לו כח לאכל בקדשה בלי תאוה כלל, אפלו אם היה אוכל הרבה, אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת רגילותו שהרגיל עצמו באכילה פחותה ומעוטה מאד.

ואמר: שאחר־כך על הים, בעת שנסע לארץ־ישראל, אז ראה שאין לו שום חיות משום דבר, אזי הכריח עצמו לאכל קצת. ומאז והלאה הרגל לאכל קצת. אבל קדם לזה, לא היה אוכל אפלו אכילה פחותה כזו. כי באמת גם אחר־כך, אחר שהיה על הים, היתה אכילתו גם־כן מעוטה מאד מאד. ומקדם גם שעור פחות כזה לא היה אוכל.

ובענין הנסיעה שלו לארץ ישראל, יש הרבה לספר. גדל היסורים העצומים והקשים מאד מאד שהיה לו בהליכה ובחזרה, וגדל היגיעות והמסירות נפש ורבוי המניעות שהיה לו קדם שזכה לבוא לארץ־ישראל. ויבאר כל זה בקנטרס מיחד לקמן בעזרת השם יתברך, אפס קצהו ולא כלו. כי אי אפשר לבאר הכל: