# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/shivcheyharan/139/25/

כלל הדברים - שבכל עניני קדשה ופרישות, הן בתאו‍ות והן במדות והן בעניני יגיעות ועבודות וטרחות ויסורים וכו' בשבילו יתברך, הכל כאשר לכל, היה חדוש נפלא ונורא מאד. והיה מפשט מכל התאוות ומכל המדות בתכלית, עד שלא נשאר לו משום תאוה ומדה שום שמץ בעלמא. וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה. ואי אפשר לדבר כלל בעצם הפלגת מעלתו כי 'כל המוסיף גורע' (סנהדרין כט.).

וכל מה שספרנו עד הנה, אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ"ל לנגדו, לפי עצם מעלתו שזכה אחר־כך, עם כל זה ספרנו כל זה מענין עבודתו ודרכו בימי ילדותו, למען נדע ונשכיל איך הבחירה חפשית וכל אדם יוכל לזכות, אם ירצה, למעלה מפלגת מאד. אף־על־פי שנדמה לו שקשה וכבד עליו העבודה מאד, ואין מניחין אותו לכנס כלל בעבודתו יתברך, כי התאוות והמדות רודפין אחריו מאד. אף־על־פי־כן, צריך שיהיה עקשן בעבודתו ולבלי להסתכל על כל זה. כי בספורים הללו יבין החכם מדעתו, איך גם על רבנו הקדוש והנורא, זכר צדיק וקדוש לברכה, עבר גם־כן כל המניעות והכבדות הנ"ל, ועבר בכל זה, ואף־על־פי־כן זכה לשבר הכל, מחמת שרצה באמת בעבודתו יתברך ובחר בחיים באמת, עד שזכה למה שזכה.

ואמר: שאפלו לא היה מזרע האלקי הבעל־שם־טוב זכר צדיק וקדוש לברכה, רק אפלו אם היה ממשפחה הירודה שבישראל, היה זוכה גם־כן למה שזכה, על־ידי עצם עבודתו ויגיעתו שיגע וטרח מאד מאד בעבודתו יתברך: